הילד שלה עומד להתחתן הערב ,חשבה עופרה, הילד הבכור,והחופה
תהיה עוד כמה שעות. והיא מוצאת את הזמן להיכנס לחדרו, להנמיך
את המוסיקה הצועקת כל כך, ולשוחח איתו מן שיחה אחרונה של ילד
ואמא. עיצות להמשך הדרך, "אל תתרגש "היא אומרת לו " אל תתרגש
מהחופה, מהחתונה, מהמון האנשים...תתייחס לזה כאל ערב ענוג
שיוביל ללילה מסעיר כמובן" מוסיפה בחצי חיוך.
היא חושבת על כך שעוד כמה שעות הילד שלה יתחתן והיא תעמוד
בחופה, לצידה של אם הכלה,ושתיהן יבכו מן הסתם.

עפרה ויאיר התגלגלו במכונית הישנה שלה לכיוון הישוב המרוחק
בגליל בו התגוררו ההורים של לוטם, החברה הרצינית של הבן שלהם.
הבן הבכור שלהם, זה שלפני עשרים ושלוש שנה סירב לצאת מבטנה של
עפרה, והיה צריך שכנוע מסיבי של הרופא כדי לזרזו.
אבל הפעם היה זה הבן ששיכנע אותם לנסוע לארוחה של ערב שבת עם
ההורים של לוטם. הרי הם כבר נפגשו כמה פעמים, מצאו חן זה בעיני
זה. מצאו תחומי עניין משותפים, ועופרה אפילו הרהרה לעצמה
באפשרות שיתכן שלוטם תהיה אשתו של הבן, והם יהיו המחותנים שלה
והרעיון דווקא די מצא חן בעיניה.
רק העובדה שהם גרים כל כך רחוק, בישוב על ההר הגלילי, מנעה מהם
בעצם להיפגש לעיתים תכופות יותר.אבל כאשר לוטם הציעה והבן
הצטרף, הסכימו יאיר ועפרה, וככה מצאו את עצמם בערב שבת כאשר
גלי צה"ל ברקע נוסעים אל בית המחותנים לעתיד (אולי).

הכניסה לבית הייתה בדיוק כמו שעפרה דמיינה, גינה גדולה
ומוזנחת, דשא שהצהיב מחוסר השקיה  וכמה עציצים שכנראה ניתנו
כמתנות "סוף שנה" לדרורית, אמא של לוטם שהייתה מנהלת בית ספר
יסודי ,וכמו שניתנו ככה נשארו במרפסת הקדמית.
אבל החיוך הגדול על פניה של דרורית, כמו גם ריח מרק העוף המאד
יהודי המתבשל במטבח הפתוח, הזמינו אותם להיכנס.

אודי, בעלה של עפרה, הכין את המרק והתגאה בו כל כך. צחק על
רעייתו שבישול אינה מתכונותיה החזקות, לעומת הרג הצמחים, שבזה
היא מומחית. הקלילות שהתייחס לדברים, היין ששתו כולם,והמוסיקה
הרכה שהתנגנה בסלון, השרו אווירה מאד נינוחה.
עוד כמה כוסות של יין, והשיחה קלחה והייתה משעשעת ומשועשעת,ואז
הציע אודי, שישחקו ב"אמת או חובה".עפרה הייתה בטוחה שהוא
מתלוצץ.אבל הוא הסביר שמאז היותו בן עשרה לא שיחק במשחק , והוא
חש איזשהו צורך לא מוסבר למלא את החסך הזה בחייו.ביקש כל כך
יפה ובחיוך רחב, יאיר תמיד היה מוכן לכל נסיון ,ועופרה הסכימה
אחריו.

סביב שולחן הסלון הנמוך, לבקשתה של עפרה, שלא לרדת לשטיח כי
בגילה, היא לא יכולה לשבת על הרצפה כל כך הרבה זמן,והיא למעשה
חשבה על כך שלבשה חצאית קצרה, ולא יהיה נוח לשבת על רצפה עם
רגלים חשופות, בעוד דרורית לבושה בשמלה אתנית רחבה , המסתירה
כנראה את משקלה ולידותיה.

בקבוק היין הריק נבחר כסביבון, וטיפות ממנו טפטפו על השולחן,עת
נטל בעל הבית,אודי את הבכורה והתחיל את המשחק. "מה את אוהבת
אצל אודי" שאלה עפרה את דרורית,  ו"האם אתה חושב שלוטם מתאימה
לבן שלכם" שאלה דרורית את יאיר. ונתבקשו לנגן בפסנתר, ולרקוד
על השולחן, לחלוץ נעלים, ולראות אותך רגע אחד ללא משקפים.

כאשר דרורית שאלה את יאיר, האם היו לו נשים אחרות בחייו לאחר
הנישואין, הרגישה עפרה מעבר לאדי האלכוהול שהשאלות גולשות
למחוזות מסוכנים. יאיר ענה ברישול ובכנות כהרגלו. ועפרה שאלה
את דרורית מה הייתה עושה לו הייתה מגלה שלבעלה יש מאהבת.
השאלות נשרו זו אחר זו, כמו הבגדים שהוסרו במשימות ה"חובה"
ועופרה תהתה היכן יהיו הגבולות שלה, שלו, של ה"מחותנים" שלהם?

היה חורפי וקריר, אודי הביא שמיכה לדרורית להתכסות בה כי היא
טענה שקר לה קצת לאחר שנשארה בחזית כותנה פשוטה בתחתונים
וגרביי צמר עבות.
עפרה חשבה שלא הקור הוא שהביא את השמיכה אל דרורית ,אבל לא
רצתה לקלקל את המשחק של השותפים, וגם הרגישה דגדוג של סקרנות
וריגוש עולה במעלה רגליה.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שהסתכלה על אודי, כעל גבר, למעשה כל
גבר שהייתה רואה הייתה תוהה לעצמה מה היה קורה לו היה "מתחיל"
איתה, האם הייתה נמשכת אליו, האם היה נמשך אליה?
ושאלתה התובענית משהו של דרורית אל אודי בעלה, האם אתה חושב
שעפרה אישה סקסית, הזיזה את אותו הכפתור שנעל אותה כל כך הרבה
שנים. הפחד שאולי לא יזמינו אותה לרקוד ותישאר כפרח קיר של
מסיבות סלוניות. החרדה הזו החלה להציף אותה,יותר מהריגוש שאולי
יתכן שיענה בחיוב, ועופרה אמרה לו בחיוך," טוב, אתה ממש לא
צריך לענות על השאלה הזו." אבל אודי, הזדרז דווקא וענה שמאד
מושכת אותו,והוא מת מסקרנות ומתשוקה לדעת איך היא במיטה.
עופרה הביטה בחוסר אונים מסויים אל יאיר, שישב לבוש בתחתוניו,
נינוח לחלוטין זחוח וכאילו לא נמצא בחדר בכלל.
הוא לא רואה מה קורה פה, היא תהתה לעצמה,אבל בעצם מעולם לא היה
רגיש לסביבה ולאנשים, לא מפתיע שעיניו נעוצות בשמיכתה של
דרורית כאילו פלאי עולם טמונים בה.

עפרה החליטה שהיא יותר לא תתן לשאלות של אמת להביך אותה ,אבל
כאשר דרורית הורתה לאודי לנשק את עופרה, בעמידה במטבח, היא חשה
חשופה ונבוכה, ומבוכתה רק גדלה כאשר נשיקתו שלוותה במבטים
חקרניים מצידה של דרורית ובבהיה אטומה מצידו של יאיר, לוותה גם
בחיבוק של גופה, החצי עירום, אל גופו. לא היה קשה לנחש את
תשוקתו אליה.
היא הביטה מעבר לכתפו הרחבה של אודי, ביאיר, ונראה שלא אכפת לו
כלל. ידעה שהיו לו נשים אחרות בחייו. התעלמה מהן כל השנים, אבל
אדישותו כלפיה ,כאילו ראה כבר את אשתו מתנשקת בתשוקה עם גבר זר
לחלוטין, הפתיעה אותה במקצת.

"תורידי את החזיה "הורה לה אודי, כאשר היה זה תורו עם הבקבוק
המסתובב, ועופרה חששה כל כך מרגע זה, ששדיה הפרטיים כל כך,
שהחזיה השחורה החצי שקופה, מראה אותם במיטבם, יהיו חשופים
למראית עין של אודי, ולבחינה ביקורתית של דרורית.
אבל עופרה, לא תהיה זו שתקלקל את המסיבה,היא בתוך המשחק, למרות
שברור לה שמזמן עבר את הגבולות של משחק חברתי עם ידידים.
הורידה את החזיה,והסתירה את פטמותיה כמעט בתנועה אינסטקטיבית
בשתי ידיה.
"תפתחי את הידיים" אמר לה אודי,ולמרות הטון המאד רך של דבריו
הנימה הייתה מאד חד משמעית, והיא צייתה כמו ילדה.

כאשר הגיע תורה של דרורית, זו המכוסה בשמיכה המסתירה את גופה
העירום כולו כבר, היא אמרה ליאיר שישב מצידו השני של השולחן,
אדיש לנעשה ופרט לצחוקים עצבניים משהו,נראה כאילו חש עצמו
במשחק של שחמט" בוא תשב לידי " אמרה. ויאיר , בתחתוניו לגופו
ניגש לשבת לידה על הספה עופרה פינתה לו מקום,אבל לא הייתה
צריכה לפנות מקום רב, יאיר , האיש השקט והמרוחק שלה, התקרב אל
דרורית, וביקש שתכסה גם אותו בשמיכתה.
עופרה ראתה את עצמה מתכווצת בפינתה השניה של הספה, ואודי שקם
לרגע להביא בקבוק חדש של יין,שב לסלון הקריר, וידיו על
עורפה,מעסות את הצוואר הנוקשה ואת הגוף המבוהל והסקרן. גופו של
יאיר שלה מתחת לשמיכת צמר משובצת ממששות שדיה וערוותה של אשה
אחרת , לצידה ,לידה והיא רואה ושותקת,רואה ומחרישה ,וכל גופה
כמה לגבר האחר לצידה.שידיו מובילות אותה ברכות אל חדר
השינה.היא כבר לא רואה את יאיר ,היא כבר לא שומעת את צחקוקיה
של דרורית, היא כבר נתונה במנגינה אחרת, מנגינתו של גופה-
גופו.