|
ענני קטיפה
וקרקע מחרסינה
ביניהם העולם
שהבריאה הכינה
כשמכה הברק
מאבדים התקווה
הלב שוב נשבר
והיא כה עצובה
לעצור את הזמן
זה מה שניסתה
אולם במקום זה
תראו מה עשתה
מה שנועד להיות
וכל מה שהיה
כבר לא ישוב
גם לא בכפייה
מבורות החול
לצוק שבמרומים
במסלול אחד
שהחיים קובעים.
04.01.2001 |
|
|
-טוב, זמננו
קצר...
-רגע, אפשר
למסור ד"ש לחברה
שלי נועה אסולין
מאשדוד?
-באמת שלא.
זמננו קצר.
-אה, טוב. אז
ביי.
(נוי-נוי
מאוכזבת שלא
נתנו לה למסור
ד"ש ברדיו, אבל
חוקים זה חוקים,
יו נואו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.