כשנגמרו לנו הכוכבים בשמיים וגם זוהר המבט שלך נעלם
קטפתי אותם אחד אחד מתוכי.
חולמת שהכל יפרח מחדש
באדום וסגול מפצים.
מסתכלת רק על עצמי, מנסה להתעלם מהעולם,לא רואה איך
האצבעות שלי הפכו קשות.
ואתה נסעת וגם חזרת מאז,
ברדיו השמיעו שירים ששכחתי לשנא.
ולאט לאט למדתי
איך מפסיקים לאהוב.
לימדת אותי מה זה להיות פצועה מבפנים
איך ללקק את הדם ולהמשיך.לנשום אויר בלי לקחת אותו לריאות.
למד אותי עכשיו לוותר.
בבקשה?
לא לדעת את הסכנה שבלהיות פגיעה.
תן לי סיכוי לבטוח באהבה.