ליום אדום / כמעט וידוי |
הייתי אמורה לכאוב בקול,
במקום להשאיר חותמות שיניים עליך
כמו השתקפות של החורים בתוכי.
אבל
אני פוחדת
לספר? לשתוק.
אם הם יקראו אותי בוכה
אולי הם ימצאו את האמת שניסיתי לנגן
לעצמי, ולהחביא מהעולם
בין המילים.
נושכת את עצמי מבפנים כמו מבחוץ.
שורטת בתוכי השבעות
הבטחות להיות אחרת.
לפחות עד שתעבור עוד דקה.
אל תכעס עלי עדיין, חכה
עד מעט אספר לך על מה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|