ראיתם פעם תינוק שבחר להתאבד?
לא, אבל אמרתם שאסור,
והחזקתם אותו פה,
תקעתם בלבו יתד.

ראיתם פעם תינוק שבחר להוולד?
לא, אבל שמחתם שהגיע,
תקעתם בלבו יתד,
שחס וחלילה, לא את רגשותיו יביע.

ראיתם פעם תינוק שבחר לבכות?
לא ראיתם, כי זה לא יכול להיות.
הוא לא בחר, הוא חוייב,
בלבו שלו יתד,
לבו כאב, דאב.

ראיתם פעם תינוק שבחר לא לגעת?
לא, אך אתם מנעתם ממנו את הדעת.

בעריסה שוכב הוא על ערש דווי,
יודע שהוא פשוט איש קטן מידי.
הוא קטן מידי כדי להיות איש,
והוא תופס מעט מקום בתוך עולם אדיש.
וכשגדל, פתאום רואה,
שאין הבדל,
והוא מרגיש,
שעכשיו הוא רק תופס מעט יותר מקום בתוך עולם אדיש.