|
כבר דלתו ריקה
שלא לדבר על ביתו
ועליו עצמו.
כל רכושו מילים
שהוא ממציא מכובעו כמו יונים.
כל אהבתו היא
לדברים החולפים
כמו הרוח או כהים כמו הים.
כבר דלתו ריקה וביתו והוא עצמו
אבותיו הבעירו
אש בוערת בעצמותיו.
אש בוערת בעצמותיו מימים ימימה
לא מעכשיו.
הדברים יקרים. חרסינה סינית
עתיקה. שדייה יקרים
ושפתייה. יקרים חייה. יקרות כל השעות
האלה שהוא שוכב לצידה.
ומחר יום חדש יכסה את הכל כמו ים.
והוא יאמר "ויהי טוב"
ויכתוב "ויהי טוב מאד". |
|
|
מכירים את זה
שאתם יושבים
בבית קפה ופתאום
נכנס חרש, הוא
מניח לכם על
השולחן מחזיק
מפתחות או דובי
או גלויה, הולך
לרבע שעה ואז
חוזר?
מה הוא רוצה
בדיוק? כי לא
ממש הבנתי.
חזי מ-144 קמצן
תמים שמשחק אותה
נאיבי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.