הצל שלי, או הצל הכבד
כמו מחטים קטנים שנכנסים לתוך עורי
זה מעל השטח
זה לא יכאיב?
זה לא יזדהם?
ואם כן יש משחה יש תרופה ללב כואב?

קרני האור אותי מסנוורים
אין הרבה מהן בבור האפל שנשמתי שרויה בו
לפעמים ניתן לראות בין הצללים
יתושים מרקדים
נועדו לעקוץ! לשגע!
והכול בגלל הדם
נוזל החיים
שמימנו אנו מתים.

נשמות מרחפות לשמי על
זה לא יקרה?
זה לא יחדל?
דיי!
אני צועקת דיי!
כמה אפשר?!
עולם קר חסר דבר!

וסכין ננעצת בתוכי
האם זה אתה?
האם זה אני?

חייבת לברוח
למצוא מחסה
לקפוץ מהמרפסת נראה רעיון טוב
אז מדוע אין בי את האומץ?

נתקעתי אין מוצא
אין דרך להמחיש את רצון המוות העז
שמסתתר מאחורי הצעקה
ולבכות אפילו איני יכולה
רק לשבת ולחשוב
לחשוד ולאהוב
ומי לצדי?
דף הנייר?
וגם הוא לא קשב כל כך טוב
הוא נגמר.....