במקום נקי וחסר קולות וחסר כל דבר אחר שיש בעולם ישבו שלושה
ילדים וחשבו מה יש להם לעשות בעולם הזה חסר כל דבר. השמש שרפה
אותם, הגשם הרטיב אותם, באגם כמעט טבעו וכשתפסו מקום מחסה
החזירים חירבנו עליהם, הם פשוט לא ידעו מה לעשות. הוריהם
הישרים עיצבנו אותם, האחיות האנורקסיות שלהן גרמו להן להקיא
ואחיהם הקטנים גרמו להם לבכות. כל מה שהם רצו זה קצת בידור.
שלושתם למדו בבית ספר המקומי, הם למדו שם קצת על הטבע וקצת
קרוא וכתוב אבל הם לא למדו יותר מזה. הם היו נורא משועממים
ושום דבר לא הלהיב אותם כמעט. הם נהגו לבלות ביער ולעשות
קומזיץ, הם דיברו על החלומות שלהם, על התקוות, על מה שקורה
להם, אבל זה לא סיפק אותם.
יום אחד נסע אחד הילדים עם אביו לעיירה גדולה, ושם היה הרבה
סחורה. אביו קנה לו ספר על ילד אחד שרצה להיות מלאך, ולהפסיק
להיות אדם פשוט, ומה שהנער הזה עשה, הוא תלה את עצמו על עץ
והפך להיות מלאך ואז נהפף לאלוהים כזה. הנער רץ לספר לחבריו על
הספר שקרא, ושלושתם החליטו לתלות את עצמם