פעם הייתי שחיין
ממש טוב כפי שזכור לי
ושחיתי מהר, שחיתי יפה
והייתה לי סיבה
תמיד היית שם בשפה השנייה של הבריכה, הבריכה הפרטית שלנו.
ושחיתי טוב
כי מספיק היה מבט מעינייך
לדעת שכדאי להגיע לצד השני
שכדאי לנצח את הגל שרודף אחריי
ופתאום בלילה אחד
הגעתי לבריכה שלנו
וכבר לא היית שם, בצד השני
אז קפצתי למים לבד
וניסיתי, באמת שניסיתי
ואפילו הלך לי די טוב
בהתחלה קצת קשה, אבל זה מובן
אבל ברגע שעברתי את בשלט
"זהירות, מים עמוקים"
פתאום הכל השתנה
איבדתי שליטה
טבעתי
נזכר במבט בעיניך
נזכר בנגיעה של שפתייך
בחיבוק שלך
אבל כלום לא עוזר
בלעדייך
אני לא יודע לשחות
לא מהר, לא טוב
לא בעמוקים...