באחד הבקרים
כשירד עזרא לברכות הדגים
מצא שם שקנאי
שבור כנף,
שנוצה שחורה בצווארו.

גוש תוקפן
מדבולל
מרוט
ומזוהם,
שותק בכאבי תופת.

נוצותיו נוקו והלבינו
כנפו השבורה אוחתה
וגיזרתו איתנה מתמיד,
אבל בעיניו בערה,
מפינת החי לא ימריא עוד.

בעונות המעבר
היה צופה אל העמק.
נדמה זיהה זוגתו
צאצאיו אולי,
כן, ודאי,
הנה זיהה צוואר
ובו נוצה שחורה.

ניפח נוצות חזה
וטפח טפיחות המראה
בכנפו הטובה.

נזעקו הילדים בהמולה
רצו אל מרים הגננת,
שוכב השקנאי
אינו נושם,
הלך הזקן.

מן העמק המריאה
קבוצת שקנאים צעירים,
לכולם נוצה שחורה בצוואר.
טסו השקנאים מעל הקיבוץ
הקפה מלאה
חסר אחד.

                     20.10.99