New Stage - Go To Main Page

ע.ט. גרינפלד
/
ביום בהיר אחד

אתה מכיר את הימים שבהם אסור לצאת מהמיטה שפשוט היה עדיף לסגור
את התריסים ולהישאר מכורבלים בסמיכה החמה?! אז אתה בטח מכיר את
זה שאי אפשר שנזכרים שיש עבודה ללכת אליה... ולכן קמתי מהר
מהמיטה ובאמת שהשגחתי לקום קודם על רגל ימין, אבל זה לא עזר.
ישר איך שאני יורדת מהמדרגות אני רואה שהאוטובוס עובר אז אני
מחליטה בפרץ אופטימיות זהירה ללכת ברגל לתחנה השניה ואז אחרי 5
דקות כשאני בעיצומה של העליה עוד אוטובוס עבר ואני כבר התחלתי
להתרגז והחלטתי ללכת לשתות לפחות קפה ואיך שאני בחנות עוד
אוטובוס הלך, אתה קולט 3 בתוך פחות מחצי שעה, אז נהיה לי שחור
בעניים ומתוך עצבים מעכתי את הכוס והקפה נשפך עלי אז לקחתי
מונית בחזרה לדירה, למיטה, אלא ששם חיכה לי אהובי מוכן לנחמי,
עם לשון בהיכון להיכנס לי עמוק לגרון. בטח אתה שואל את עצמך,
אדוני השופט, מה יש להתעצבן אחרי נשיקה כזו רטובה, אבל בדיוק
בנוסף לכל גיליתי שהוא נשוי פלוס ילדה אז נעצתי בו סכין, כי
אומרים שמסוכן להשאיר רגשות בפנים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/1/02 7:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ע.ט. גרינפלד

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה