היא מרבה לדבר על פרפרים בבטן. עם ההוא כן היו, אתך אין.
אני לא יכולה לעשות כלום אם אין לי פרפרים בבטן, ממש מן
ההתחלה,
היא אומרת.
תגידי לי, אינך יודעת כלום על חייו של הפרפר?
לא יודעת, למשל, שפרפר, בעברו הקרוב, לא היה אלא גולם?
גולם לבן, מגושם, בלתי חינני לחלוטין? סתם גולם.
אפילו גולם - קטן, לבן, מטופש - לא הצלחתי לשתול בבטנך?
ולא ידעת, שלא גלגול אחד, אלא שניים, עובר כל פרפר
בטרם יגשים את הפוטנציאל הצבעוני המרטיט שלו?
מהו הגולם, אם לא תולעת, מגעילה, שברגע אחד בחייה
מחליטה להתגלם ובדי עמל בונה היא את ביתה המגולם ובכך הופכת אף
את מהותה שלה?
די, זה מגוחך, מי בכלל רוצה לקשור עצמו לתולעת.
חוץ מזה, לא כל תולעת הופכת בערוב ימיה לפרפר יפה-כנף. חלקן,
ימותו כתולעים סתם.
זה מגוחך, אני אומר.
היא אומרת: אתה כותב נפלא.
אבל אין לי פרפרים בבטן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.