בכל חיי הייתה רק אישה אחת שאהבתי. אותה אחת נהגה להאכיל אותי
בחרא בלי הפסקה, בלי רחמים. אני לא בן-אדם גדול, או גבוה, או
יפה, אני סתם עוד בן-אדם עם נשמה רקובה, בעיות עיכול ומקרר מלא
במוצרי חלב מקולקלים. אני מבוגר. גר לבד בדירת שני חדרים. אולי
קצת יותר ממבוגר. שותה, מעשן ויש לי טחורים. אם היו מתארים
אותי במדור הכרויות רק הזונות הזקנות והשמנות עם השדיים
הנפולים - שיודעות שאין להן סיכוי עם אף בן-אדם נורמאלי - היו
באות אלי. (הן עדיין מתקשרות לעיתים). אכלתי הרבה חרא, הרגשתי
הרבה רע. אבל תמיד, וזה לא משנה כמה חרא אתה לוקח, וכמה רע אתה
מרגיש, תמיד יש להן עוד. הייתי אומר לעצמי לפעמים, רק כדי
להירגע, שלפחות לאכול חרא זה לא כמו לחטוף אותו מאחורה - מזל.

פגשתי אותה בסופר והיינו שנתיים יחד - כלומר יחד מכירים. לא
הזדיינו. היו תקופות שהיינו מדהימים יחד, לא ידעתי איך לתאר את
זה, והיו תקופות שפחות. קראו לה ג'ן והיא גרה עם חברה שלה
טיפני במרחק עשר דקות נסיעה מהבית שלי. הייתה לי מכונית
פולסוואגן יד-שלישית שנת 76 והייתי נוסע אתה אליה לפעמים. אז
הפולסוואגן נגנבה והייתי צריך ללכת ברגל, או באוטובוס. את
טיפני אף פעם לא חיבבתי. היא הייתה פמיניסטית רצינית ונראתה
כמו נער מתבגר במכנסיים והחולצה שלה. היא הייתה נורא תוקפנית
והיא אף פעם לא סתמה את הפה. כמו פינצ'ר קטן היא הייתה נובחת
את הפרופגנדה הפמו-מיליטנטית שלה כשאני אף פעם לא מקשיב לה
באמת. העדפתי תמיד להתמקד בסיגריה שהייתה לי ביד או בשדיים של
החברות הלסביות שלה, הן היו עושות פרצוף מבועת כשהסתכלתי עליהן
אבל ידעתי שהן לא באמת. בתור גבר, אין לי יותר מדי סובלנות
לנשים כאלו.
היא תמיד הייתה מספרת לי על הצרות שלה ועל הגברים שלה, מה
שבדרך כלל הלך ביחד. הייתי סופג את זה לאט, מפגין נוכחות. בסוף
הייתי מחבק אותה, אולי מלטף אותה איפה שהוא והולך הביתה לראות
קצת פורנוגרפיה בטלוויזיה או לשתות. ככה שנתיים. כל פעם מחדש.
כל פעם בטוח ב"התקדמות", בטוח שהפעם היא תבין. כל פעם מלטף
במקום אחר. אני לא טוב בנשים אתם מבינים - זה לא הולך לי יותר
מדי בקלות.

יצאנו מהבית שלי בסביבות תשע. היא אמרה שהיא רוצה שנאסוף את
טיפ ועוד חברה אחת שלה. התנעתי את האוטו.
"אז מה הנק, איך בחיים?"
"אני לא יודע, לא משהו מיוחד."
קלצ', ראשון, אוטו זז.
"אתה מתכנן משהו לשנה החדשה?"
"לא נראה לי. אין לי יותר מדי מה לתכנן את מבינה."
"אתה איש זקן - תהנה קצת."
לא עניתי. הגענו לבית שלה, בחוץ חיכו לנו טיפ ועוד איזו אחת,
נראתה די טוב, תחת מעוצב, מבנה טוב, קצת חסרים שדיים אבל בסדר.
הן נכנסו לאחורה של האוטו בלי להגיד כלום והשנייה הדליקה
סיגרית מנטול.
"הנק, זאת אידית' ואת טיפ אני בטוחה שאתה מכיר."
הסתכלתי במראה. טיפני הייתה כל-כך מכוערת.
"בטח. מה קורה טיפ?"
"הכל בסדר."
היא אמרה בקול הגורי שלה.
"אידית' היא מאל.איי, היא לומדת שם משפטים."
"איך ה-יו.סי?"
שאלתי. אני שונא סטודנטים למשפטים הם תמיד חושבים שהם
משהו-משהו.
"נהדרת. תבוא פעם אני אכיר לך כמה מהחברים שלי."
"לא, אידית' הוא לא..."
"אהה..."
כולם צחקו. ג'ן עדיין ישבה לידי ואידית' התחילה לשחק בשיער שלה
מאחור. לקחתי את היד שלי ושמתי אותה על של ג'ן שהייתה על הירך
שלה. הייתי צריך להעביר לרביעי אז הרמתי אותה, היה משהו במבט
של אידית'. נסענו עוד עשרים דקות ואז עצרנו ליד פאב אחד.
האורות שלו סנוורו אותי - כל האדום והכחול הצרחניים האלו.
נכנסנו פנימה, המקום הסריח מאלכוהול ובושם זול. כל שולחן היה
מלא בחבורות גדולות של צעירים או בחבורות קטנות של זקנים. על
הבר היו ארבעה כיסאות ריקים. התיישבנו ואני הזמנתי סקוטצ'
ומים, ג'ן הזמינה קוקטייל-טרופי עם שני קשים. הסתכלתי על הפנים
של ג'ן, הייתי עושה את זה לפעמים, יש לה פנים חלקות ולבנות.
היא הסתכלה חזרה ושמה את היד שלה על הירך שלי. קיבלנו את
ההזמנות. שתיתי את הכוס בפעם אחת והזמנתי עוד אחת. טיפ ינקה
מהבירה שלה כשהיא בוחנת את הקהל מסביב. אידית' וג'ן דיברו
וצחקקו. אני שונא ערבים כאלו, אף פעם אין לי מה לעשות, מזל שיש
לי את האלכוהול והסיגריות. את הכוס השנייה שתיתי לאט עם קצת
זיתים ירוקים. בשולחן מולנו ישבה צעירה בשמלה שחורה, כמעט
ערומה. היא ישבה ובכתה. הסתכלתי עליה מעט ואז ג'ן יצאה
לשירותים. אידית' לקחה את הכיסא של ג'ן ועברה לידי.
"אז אתה הנק הא?"
אמרתי כן.
"אתה ממש לא מה שחשבתי שתהיה."
"לא כל דבר הוא כמו שחושבים."
"כנראה שאתה צודק. אתה בחור די קטן בשביל שיקראו לו הנק, אתה
לא חושב?"
"את יכולה לקרוא לי הנרי אם את רוצה."
"לא, לא, שיהיה הנק."
היא ליטפה לי את הירך. אהבתי את זה אבל הסתכלתי הצידה. זה היה
לי די מוזר, גם עם האלכוהול ששתיתי.
"אתה וג'ן כבר מכירים הרבה זמן?"
"שנתיים כמעט."
"הייתם פעם ביחד?"
"לא."
היא לקחה את הכוסית החצי ריקה שלי ובלעה אותה. אז היא שמה את
היד שלה מאחורי הצוואר שלי והתחילה לשחק לי בזיפים. יכולתי
לראות לה את השדיים שלה יותר טוב ככה אז לא התנגדתי. היא
התקרבה ונצמדה אלי.
"הנק, אתה חמוד אותה יודע?"
חייכתי.
"בוא אני אקנה לך עוד משקה, לקחתי לך את זה אז.. שני סקוטצ'
נקי בבקשה!"
"תודה, אני באמת צריך את זה."
"אתה לא אוהב סילבסטרים?"
"לא במיוחד. אני לא אוהב שום-דבר במיוחד."
"עם מי אתה הולך להתנשק היום הנק?"
"אני לא יודע."
"ראיתי ששמת עין על הבחורה בשולחן מולנו."
השולחן היה ריק.
"לא. כנראה שזו תהיה עוד שנה בודדת."
"אל תדאג הנק, אתה עוד תמצא אהבה."
לא האמנתי לה. עברה כבר רבע-שעה וג'ן עוד לא חזרה.
"תגידי את חושבת שקרה משהו לג'ן?"
"לא, אבל בכל מקרה אני אלך לבדוק."
היא הורידה ממני את היד, קמה מהכיסא והלכה לכיוון השירותים.
נשארנו טיפ ואני. השעה הייתה אחד-עשרה ועשרה השעמום גבר עלי.
הזמנתי עוד כוס.
- פאק, אני לא מאמין! אני חייב אישה. אני צריך בשר רך לתפוס.
אני רוצה פטמות ללקק. אני רוצה כוס! אני צריך את זה. אני לא
יכול יותר לשבת בצד ולחכות, האלכוהול הורג אותי, העישון הורג
אותי, הזמן הורג אותי. לאט. אני צריך, עכשיו. פאק! - האלכוהול
התחיל לדבר - הייתי מזיין עכשיו את טיפ אם הייתי יכול - כלבה
מכוערת. ומה הקטע של האידית' הזאת, היא רוצה סקס או לא. וג'ן,
די! אני לא יכול לחטוף יותר מג'ן! מה היא רוצה ממני, כמה פעמים
אני צריך להגיד לה שאני רוצה אותה! פאק! -
הזמן עבר בשתייה ובהסתכלות על המוזג. השעה הייתה עשרה
לשתים-עשרה - עוד עשר דקות עוד שנה תעבור. ג'ן ואידית'
בשירותים כבר ארבעים דקות. אלוהים. אני מת.
"מה העניין הנק?"
שמעתי את הקול הכלבי של טיפ.
"כלום טיפ, הכל מצויין. באמת! מ ה    ל א    מ צ ו י ן ?! טיפ
למה אין לך איזה כלבה לסבית לנשק עכשיו?"
"הנק, אל תהיה אידיוט. אל תגיד עכשיו דברים שתתחרט אליהם."
"לא, באמת, ברצינות. למה?"
"סתום את הפה שלך כלב שוביניסט."
"אההה! איפה ג'ן?"
"בשירותים הנק."
"אההה! די עם השירותים! שתהיה פה! מה הקטע?"
"הנק," היא חייכה, "לג'ן יש את מי לנשק בחצות."
"מה? יופי! עוד אחד שהיא תספר לי עליו אחר-כך?!"
"אולי."
היא חייכה. לפחות מישהו היה שמח.
- נשארה עוד דקה לחצות.
"תראי טיפ, עוד דקה."
"כן, הנק עוד דקה."
"אההה! אני שונא את הסילבסטר. אני שונא את חצות!"
- עוד שלושים שניות.
ג'ן חזרה מהשירותים. הסוודר שלה עדיין שם והשיער שלה איבד כל
צורה. אולי באמת יש לה את מי לנשק בחצות.
- עשרים שניות.
"הנק, תגיד, נשאר לך קצת קרח מהסקוטצ'?"
"כן, את רעבה?"
"בערך."
היא לקחה את הקרח. כוס הזכוכית הריקה מהסקוטצ' והמים נפלה על
הצד והתגלגלה על הבר - משאירה אחריה עקבות מדממות של אלכוהול
מהול במים - בסוף היא נפלה על הרצפה והתנפצה - אף אחד לא שם
לב.
"הפי ניו ייר הנק." היא התקרבה אלי ונישקה אותי על הלחי.
"הפי ניו ייר ג'ן." עכשיו היא כבר הייתה רחוקה מדי. היא
הסתובבה לכיווני וחייכה בדרך לשירותים בחזרה.
- עשר שניות.
- תשע. שמונה.
- שבע. שש! חמש!
- ארבע! שלוש!! שתיים!!
- אחת!!!
"הפי ניו ייר!!" כל הקהל ביחד צרח.
אז, מי שהיה צריך לנשק נישק ומי שלא הסתכל או השפיל מבט. זה לא
היה משנה, כולם היו פה ועברה שנה. כל הנשיקות בעולם לא יצליחו
לעצור את הזמן מללכת. לג'ן באמת היה את מי לנשק באותו הערב אז
היא רק נתנה לי ניקור קטן בלחי. קלטתי את זה קצת מאוחר יותר
כשהיא ואידית' חזרו מהשירותים בפרצוף שלו, ידיים שלובות - בלי
קרח.
'הנק, שוב אכלת חרא', אמרתי לעצמי. 'אתה לא יוצלח, אלוהים! אתה
לא יוצלח!'.
הן התיישבו לידי עוד פעם. הסתכלתי עליהן. ג'ן חייכה אלי
והזמינה בלו-וייל, אידית' נשענה לה על הכתף.
"הפי ניו ייר הנק!" אמר איזה קול דק אחד מאחורי. הסתובבתי
וראיתי שזו טיפני, מחובקת באישה גדולה ובלונדינית. היא נהנתה
לראות אותי נופל, היא נהנתה לראות אותי שותת דם על הרצפה מלקק
את הפצעים של עצמי בלי הצלחה. עכשיו היא נראתה כמו אישה.
איכשהו הרגשתי שאני מכבד אותה קצת יותר עכשיו. קיפלתי את הזנב
ובירכתי אותה על הניצחון.
אני לא מבין גדול במערכות יחסים, ובנשים בכלל, אבל אני חושב
שביום שבו הן שוכבות בחדר ליד, עם אישה, זה היום שאתה צריך
לוותר. אני לא יודע, אולי לראות את טיפני ככה גרם לי להבין. יש
אנשים שאף-פעם לא יקבלו את מה שהם באמת רוצים. הם פעם אחרי פעם
יבואו לבקש, ופעם אחרי פעם יקבלו את אותו החרא. יש אנשים שאף
פעם לא יבינו לא משנה כמה יסבירו להם.
'חטפת אותו מאחורה.' חשבתי לעצמי. 'חטפת אותו חזק מאחורה.'