|
את קראת
וקולך הדהד
בין תלי האבנים
שקברו את לבי.
הדהד והרעיד
ונזעקתי אלייך
במפולות קטנות
של אבנים
שהתעצמו במורד המחשבה הכלואה.
ודי רק באבן אחת
שתסטה ממסלולה
ותנפץ את עץ האשלייה
או תסכור את מעיין הערגה
שמתפרץ
לקול קריאתך.
קריאה אחת
ומפולת אחת
וקול הנפץ של
פגיעת האבן בגלי הים המלוח
של הדמעות שיבשו.
|
|
|
"תמיד שואלים
אותי, נתניה,
איך זה להיות
בפריים טיים של
הלייף? אז אני
תמיד עונה להם:
זאת עבודה קשה,
ההגשה..."
תרנגולת בציטטות
שיחרטו
בזכרוננו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.