רק על עצמי לספר ידעתי
וזה כל מה שהבטחתי
לי ולך ולכל מי ששמוע
אז תודה, כי היום אתה כבר יודע

כי פעם הבטחתי עוד צל של תקווה
כשנתתי לך אהבה
ורצית שאבטיח עולם של בועה
כשכבשת את שלי לשלך

והיתה מלחמה, היו נפגעים
למרגלות ההר
הם שכבו בשדות הנכר, נכנעים
וקראנו לזה אהבה...
אז שלמנו מחיר אני ואתה
אני את שלי ואתה את שלך
יצרנוט לנו עולם שבאמצע
כל כך מעוות, שבין שנינו התחבר
זרים, אחרים, לא נקשרים
בפחד שזה ברגע אחד, ישבר

וכל אחד ראה לשני את הפחד
וזה מה שהחזיק אותנו ביחד
לפצוע לפגוע להאחז בשקיקה
בכאב
להציל

אני למדתי את שלך, השפה
ואתה אכלת את שאני אופה
וביחד ברגשנו גורל
כשניסינו להרים את המורל
וחשבנו שביחד כבשנו גבעה
כשנכרתה ביננו הברית
לעולם מעוות בפחדים
לכאב שבין אוהבים
לתלות של שבירה
של אחד בשני
עד שלא נותרה ברירה
ונשארתי רק אני
לברוח ממך

ועוד מעט חוזרת אליך
לבחקור קצר
להביט בעיניך
לקוות שירדת מההר
לחפש שאלות שלא ידעתי לשאול
לספר לך שלמדתי לגדול
לתת לך אמנציפציה
ממקום של אמפטיה
לתת לך ללכת בדרך שלך
ול בשלי
לתת לי
מקום
לעוד אהבה.