צופית ניניו / זיכרונות |
בדרך שבה זה קרה...
ישבנו ביחד, דיברנו וצחקנו
ולפתע התנשקנו...
ליבך דפק בחוזקה, אך גם אני לא הייתי רגועה..
אך בדבר אחד אני בטוחה,
שאני רוצה להיות שלך!
פתאום הפכנו להיות אחד
למרות שליבי היה ניפחד
מאז אותו יום אתה נמצא בראשי ובליבי
ומבקשת כל יום מאלוהים, שיגשים את חלומי:
להיות איתך כל היום,
אך אני יודעת שזהו רק חלום!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|