|
אנחנו שני ילדים
שרצים בשדות
מתחקים
אחר פרפרים צבעוניים
בכנפיים רוטטות
אנחנו שני ילדים
שרוצים להאמין באגדות
בנסיכים ונסיכות
והאימפריה שמכה שנית בפרצוף
החיים מתפוצצים מצחוק
לנו בעיניים
וזה כואב שבעתיים
אנחנו שני ילדים
שבונים ארמונות
שהגלים שטפו מהחוף
כשהבוץ כיסה את החול
רצינו לבכות
אבל אתה יכול
אנחנו שני ילדים
בגוף של בוגרים
וכל כך קשה לנו לגדול. |
|
|
צבוטאותי
וקוטאותי הלכו
לים, היה דגל
שחור אז הם חזרו
הבייתה.
באבא ציון בגרסה
משלו לאגדת ילדי
בערב מספרי
סלוגנין של
אגודת הפציפיסטי
שמקום כתיבתו לא
נודע. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.