|
ואולי הכל פרנויה
אבל אני רואה את המבטים
וכל פעם שנדמה לי כאילו שיש שהייה
אני רואה אתכם שוב עטים
שוב את אותה ההבעה
של סקרנות שגובלת בטירוף
כמה נועמת לכם השמועה
- וכמה מהר היא מצליחה לעוף
ומרכז חייכם, כאשר בין החברה
הוא לשמוע ולחפש כל לכלוך
כל פרט, ובעיקר כל מילה ודבר רע
על אלו שבסביבתכם, אף על אלו שלידכם בסמוך
ואני חושבת שזה כל כך עצוב
מתעמקים בחייהם של אחרים במקום אצלכם בחיים
במקום במה שצריך לכם להיות באמת חשוב
ואפילו גם מסתכלים לפעמים רק על היבטים חיצוניים
ואני חושבת, לא אכפת לכם ממני - כבן אדם
אז למה אכפת לכם מאיך שאני נראית?
אני מנסה להתעלם אך לפעמים זה מרתיח לי את הדם
מעניין אם אי פעם, אם בכלל - תתמקדו באמת
?
מוקדש לקרלו באהבה, שלה כן אכפת ממני - כבן אדם. . . |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן, כבוד
השופט.
-אהה... יש
נסיבות מקילות
לערומקומניה, זה
אני למדתי
בביצפר
ברומניה.
אז אני גוזר
עליך שעתיים של
עבודות שירות
אצל ורדה רזיאל
ז'קונט בבית.
-אה, כבוד
השופט, אולי בכל
זאת אפשר כלא?
אפרוח ורוד,
פושע מועד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.