משהו קרה לי
וזה הפסיק להיות טוטאלי
כי לפעמים זה גם עבר
והיו ימים שרק הפחד בם גבר
תעוצה צבר כמו שיח מתגלגל ברוח
כך אספתי רסיסים
של סערות בלומות
מודחקות ועלומות
שכמו זיהיתי ממרחק
בעיניים עצומות
כן זה לא קרה ברגע
וכל יום נראה אחר
ולאט לאט יצאה השמש
לה
מבין העננים, חיוך
נשלח אלי מהשמיים מחפש קצת מחילה
בלב הומה מכעס
על כאב שכאילו נשכח
וליטוף כתף דואבת
בקרן אור זוהרת
מפיחה חים, בכל פעם שהחור
שבפנים מעיב מחשיך
את האמת,שלי

אבל למדתי להתאבל כאילו
גדלתי את הכאב שנתקע בי
לכל כך הרבה שנים
עצוב על אבידות
של תמימות
ומי אני
למדתי לקבל ולהוקיר
כי זה כל מה שיש לי
בסיבוב הזה.