משעמם ועצוב, ואין למי יד להושיט
בזמן שהנפש סוערת
שאיפות? מה הטעם לשאוף לעד
והזמן חולף ועוד שנה עוברת
לאהוב? אז את מי?
זמנית חבל על הזמן ולאהוב לתמיד לא ניתן
בעצמך תסתכל? לעבר לא נותר שם סימן
שמחה ועצב התפזרו כעשן
ורגשות? כמו שלגים בשלהי האביב יעלמו
וישאירו אדמה חרבה
והחיים? אם תסתכל ברצינות מסביב
בדיחה ריקנית ועצובה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.