|
החלטתי שנמאס לי מהעצבים שפוקעים אצלי בגוף
והתחלתי לחשוב לאן בעתיד אוכל לעוף
כמו האבודים שלהודו הולכים
את עצמם מחפשים
חייהם שוכחים
מקווים....
נמאס לי להיות שגרתי
אל עצמי אני פתאום ביקורתי
חיי יישתנו מקצה אל תהום
מחר יגיע עוד יום
בדימדומי הקצה מחלום
כשאת המסר שלי יקבל העולם
יוכלו להגיד "הגיע הזמן, הוא קם!"
אותי הם יראו - מבין ההריסות
פעם נכרתו כאן יערות
עכשיו - דבורים מזמזמות
בין פרחי פרג וורד
מסתובבת השמועה
היכונו לבואי בני אדם
כי הנה אני בא! |
|
|
כל כך הרבה
סלוגנים יש על
42, אבל אף אחד
עדיין לא אמר את
האמת האיומה -
אין למספר הזה
שום משמעות. זה
סתם נסיון ארור
של דאגלוס אדאמס
להשאיר חותם על
האנושות! אני
אומר: די!
מספיק! דאגלוס
אדאמס מת, אנו
כבר לא צריכים
להיכנע לרשעות
שלו!
די ל42!
די! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.