2000:
בארוחת ערב יום שישי ישבו כולם לשולחן, לא דיברו על שום דבר
מיוחד, זה לא נראה יוצא דופן באותו רגע, רק בדיעבד...
אולי אמא ואבא החליפו כמה מבטים תמוהים, ואולי זה דמיונה של
שלי?
אמא אמרה שהם רוצים להגיד לה משהו - נו, תגידי כבר ! למה את
מחכה ?
"אבא נוסע לחודש-חודשים" - אחלה... ביי אבא.
"לאן?" אמרה שלי.
"להונגריה, עניני עבודה"
שיהיה בהצלחה... ומה אתם רוצים משלי?

"קומי שלי... אבא נוסע" - שמעה שלי את קולה של אמה, וקמה מיד
להיפרד מאבא בעזבו לשדה התעופה.
שיפשפה את עיניה בדרכה לסלון, ובעוברה ליד המזוודות חשבה ותהתה
מדוע מקימים אותה בארבע בבוקר.
"ביי אבא" ואיזה חיבוקון ארוך ורציני מאבא, למה הוא נראה על סף
בכי?
הוא נוסע סך הכל לחודש חודשיים, זו לא תהיה הפעם הראשונה, מידי
פעם הוא נוסע לתקופות ארוכות, שלי נזכרה איך אהבה לישון במקומו
בחדרם של אמא ואבא כשאבא נסע, רק בגלל זה היה שווה להיות קצת
בלי אבא ! אולי גם קצת בגלל המתנות - אבל רק קצת.

2002:
תצטרכו לסלוח לשלי... היא נאלצה ללכת, אבא בטלפון.