יש לי חור באדמה שחפרתי למחבוא
לימים קשים שעתידים לבוא
כשמשהו ממני כבר מת
כבר כמה זמן
אבדתי את הדרך
לא ברור לאן
אני יודעת שיום אחד
או מתישהו בסוף
אתחבא בבור שנחפר בגן
מת, כשגמרתי להתגעגע
חצי עולם
רגשי, שבע
מכאב או אכזבה
מפחד
לקוות לאהבה
ריק חלול מלא בואקום
מפחד לרצות את הכלום
יש לי חור בנשמה
שנחפר בי עוד מקודם
ואין לו מטרה
לביטחון
רק חוטים של דיכאון
כובשים עוטפים כמו גוויה
בתכריכים
כבר לא צריך
למות בשביל לברוח
כשחלק מת בפנים
אז נפגשים
המקומות של סכנה
בארץ השנאה
כבר לא צריך
לברוח
בשביל זה יש את החיים.
|
