|
2.1.02
מחר היה צריך להיות
אבל הוא לא יבוא לעולם.
מחר...
מחר היינו יכולים להיות יחד במשך שנה ושמונה חודשים.
אבל...
זה נגמר.
לא ברעש או בצעקות. כמו כל דבר במערכת היחסים הזאת הכל כל כך
רגוע ושקט. בלי רעידות בלי זעזועים שמוטטו קירות.
רק...
לקראת הסוף... היה ניתן לחוש את הסדקים מתחילים. גם הם התחילו
לאט לאט וכאילו נלחמו בעצמם. סגרו את עצמם
לא נתנו לעצמם להופיע.
צבעו את עצמם בצבעים עליזים כדי שלא נבחין אבל אנחנו הבחנו.
והחלטנו בהחלטה שקולה והגיונית לעזור לסדקים והסביר להם שזה
בסדר וללכת אחד מהשני.
אבל אני יושב לבד וחושב מחר..
מחר היה יכול להיות
אבל הוא לא יבוא לעולם. |
|
|
עדיף לעשות כלום
מאשר לא לעשות
בכלל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.