|
ופעם הייתי ילדה
עם שתי צמות וסרטים אדומים
עם שמלה קצרצרה צבע תכלת
רצה לי וקוטפת פרחים,
מטפלת בכלבים האבודים,
מביאה לבית לאמא חתולים.
עפה עם העפיפון בעננים
ושולחת למסע את סירות הנייר
בשלוליות הגשם הקרים.
ונשיקה בלחי מהילד השכן
"אני אוהב אותך" ראשון
שאת זה אזכור לכל החיים.
ברוגז עם הילדה מהכיתה
ובכי מר על המחברת האבודה.
היה יפה
היה נפלא
כשפעם הייתי ילדה. |
|
|
המילה האחרונה
היא תמיד של זה
שמאשר את
הסלוגנים, מה
שמשאיר מעט מאוד
מקום להשמצות או
להראות עד כמה
אתה רב-שוגל כי
תמיד זה שמאשר
את הסלוגנים יקח
לעצמו את הקרדיט
(ובצדק יש
לומר)
יאשה לומד
מטעויות של עצמו
ושולח באימייל
את הספר השחור
של זה שמאשר את
הסלוגנים...
כמובן אחריי
שצילם אותו...
מה,הה,הה,הה...
חחחעעעעע...(צחוק
שהופך לשיעול
שהופך למוות
מיסתורי דרך
הסלוגן) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.