ברוך גולד / כמו עיוור בגלריה |
אני יושב,
כשכולם צוחקים
אני עצוב,
כשכולם שמחים
אני מדוכא,
כשכולם באים
אני עוזב.
כמו עיוור בגלריה
כך הם חיי,
לחוש אחרים שמחים
ורק לשאול WHY ?
לפעמים אני מרגיש
כאילו יש לי חסינות לשמחה,
כאילו היא מדלגת עלי,
כאילו היא שונאת אותי.
החיים הם יפים,
כך לי תמיד אומרים.
לא מסבירים למה,
אומרים סתם ככה.
כמו עיור בגלריה,
כך עוברים חיי.
כי אין אלטרנטיבה,
אז למה לשאול WHY ?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|