אני עוד זוכרת איך שיחקנו , אתה ואני בארגז החול , בגן יפה.
תמיד היית נחמד אלי , הבאת לי לשחק בכל הצעצועים השווים.
ובכיתה א' שהמורה ציפי כעסה עליי כי לא הבאתי מפית אוכל הבאתי
לי את שלך כי ראית שבכיתי.
תמיד היינו חברים טובים , אפילו שהתחלתי להתעסק בשטויות ,
איפור , בגדים.היית סובל את זה.
ושיצאתי עם בנים , תמיד היית מעודד אותי שיצא רק טוב , ואם
מישהו היה אומר עליי משהו היית הולך "לטפל" בזה.
אף פעם לא אכזבת אותי , אולי חוץ מהפעם שבחרת את הדס להיות
איתך בקבוצה במקומי אבל זה היה ממזמן שהיינו קטנים.
תמיד היית לצידי...ואני , לקחתי אותך כמובן מאליו.
אם רק הייתי יודעת הכל היה שונה.
ואני ,אני מגלה את זה אחרי שהלכת.
השארת אותי לבד , בלי הגנה.
מטומטם אחד! אמרתי לך שלא כדי לקנות את האופנוע!
תראה אותי , בוכה בגללך , מפגר!
והמזכרת שהשארת לי פוגעת יותר מכל
' לירן
אוהב ואהוב
1994-1976 '
אני אוהבת אותך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.