הלבד הוא עכשיו
הוא אני
בתוכי הלבד לא גומר
הוא אומר לעצמי, רק
איתי הוא עכשיו, רק
איתי הוא ביחד.
הלבד, הוא מביט
בי ובם אוטונומי
הוא אחד, הוא
נוגס מפנטז, הוא
שולט בשלט.
הלבד הוא נסיך, הוא
רומנטי עד בלי די
הלבד מתייחס לביחד כמו
עגלון לסוסו העייף באורווה
מלטפו, מברישו.
יושב לו אדם
יושב כאילו היו שניים
מימין קוקה קולה
ובזווית הפה הקנט.
לאחר רגעים חפן
לו כוס של לימונדה
והקפיץ את המרלבורו וככה
במשך שעות שוחח
עם עצמו כאילו היו
שניים.
הלבד הוא עצוב
לפעמים,
הוא נוגש בחיים, הודפם בשצף-
אל החוף
הלבד הוא עצום
לגלות אחרים, ליגלות מאחרים.
הוא עישן עוד סיגריה ועוד
אחת אדומה ועלעל
בעיתון כאילו כלום
אינו בעצם לבד
ופזל על האנשים שביחד.