כשאתה פסעת בין גינות ליבי.
ולא יכלתי לומר דבר
כשאתה הרחבת מיתרי אהבתי.
לא מעצם הבחירה
המתוקה, הענוגה
נפשי חיפשה מקלט
בין כתלי הנשימה.
לא אמרתי די,
על חיפוש מתמשך.
ולא לחשתי 'תפסיק'
כשבפנים התרפק,
לו היה זה חלום
ישנתי לעד
לו היה זה סיוט
הייתי צפה עליו.
לא אמרתי מילה,
לא שתקתי שניה,
ולא קראתי בך
אהובי לדממה,
בשתיקה שקורעת עולמנו לשווא
פתחנו פתח
לאור הרחב
וידנו רחבה מכדי לגעת
בפער שנפער
כששני עולמות
פוסעים יחדיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|