"הרטמן עובר תהליך פנימי של מעבר מחוסר מודעות למודעות"
ברכותיי! הצעד הבא: הרטמן מצטרף לקבוצת תמיכה "דמויות ספרותיות
מתוסכלות", הידועה יותר כ- "אלכוהוליסטים ספרותיים"
"כל אדם עלול לעבור תהליך של גילוי עצמי והשתנות תוך זמן קצר,
אל תעשי הכללות"
איינשטיין אמר שהכל יחסי, אני מסכימה - אבל חודשיים זה לא זמן
קצר!

הרטמן עושה את זה... הרטמן מרגיש ככה...
מה אכפת לי מהרטמן ומהצרות שיש לו בחיים?! שייחנק הוא, הצרות
שלו והסוף הפתוח/סגור שלו (המורה עוד לא החליטה...)

מסכנה אשתו - זו שהוא התגרש ממנה בתחילת הסיפור.
גם זרק אותה, גם רוצה אותה בחזרה וגם חושב שלא היו צריכים
להתחתן בכלל!

לזה אני קוראת בן אדם החלטי! כאילו - גם אוהב וגם רעב. גם אכל
את העוגה, גם השאיר אותה שלמה וגם בדרך הספיק לדפוק את המאהבת
מהצד.

פשוט שערורייה!

והמורה/המחנכת שלי... שהשטן יעזור לה! או עדיף שיעזור לי -
שיקח אותה אליו לגיהנום
למה רק אני צריכה לסבול אותה?!

היא נראת כמו בת אלף (ולא יום אחד פחות...), מדברת כמו בת
אלפיים, ומעניינת כמו האבן השלושת אלפים במספר שמצאתם במדבר
יהודה..

תשעים ותשע פסיק תשע אחוז מתלמידי הכיתה (הכוונה לאלו הנוכחים
בשיעור..), ישנים או סופרים כבשים בדרך לזה..

ומי שלא ישן? טוב, יש את אלה שמציירים עיגולים דימיוניים
באוויר, יש כאלה שסופרים בלטות על רצפת הכיתה, יש כאלה
שמתכתבים - בין אם זה על השולחן או על הנייר, ואחרים פשוט
סופרים את כמות המשבצות שיש בדף פוליו משובץ (אלפיים ארבע מאות
שישים ושתיים משבצות בכל צד - תודה ניר)..

אז למה לעזאזל אני לומדת ספרות בתיכון???

בי"ס - אי אפשר איתו ואי אפשר לפוצץ אותו לחתיכות קטנות יחד עם
הצוות לספרות.. (בלתי חוקי...)