כלום לא משנה,
אני מחוץ למעגל
והם - אנשים.

לגרום לאדם לעשות את זה מבלי לדעת מה הם עושים בעצמם.
לגרום לו לרצות לבכות מבפנים.
אבל למה לבכות? אז מסרבים.
אבל משהו כלוא שם בפנים.
אולי זהו היצר הרע שכובש ומפיל אותך בעת צרה?
הכל מתחיל באנשים שמסביבי והכל חודר בי.
הכל מסתדרים בקבוצות קבוצות ולא נותנים לצאת.
הם כבר בתוך המעגל האינסופי הזה ורוצים לצרף אותי אליו.
אך אני נלחמת בכוחות בלתי ידועים, אך ידועים ביותר.
ממש כך,
צפויים מראש, כל צעד מתוכנן.
אבל אני יודעת הכל.
יודעת מה קורה בראשיהם הקטנים והבלתי ניתנים לתפיסה.
מדוע הם אוהבים לעשות זאת?
הרגשה של דחיקה.
אם זה יהפוך אותי למוזרה, שונה ויוצאת דופן - שיהיה כך.
אך אני לא מתכוונת להשבר.
אני לא מתכוונת להכנס למעגל האינסופי הזה.
הכל קשה ואני היחידה שעומדת כמו גולם בתוך המעגל הגדול.
כולם מתבוננים בי, ואני?
אני כבר יודעת מה עובר בראשם.
ובי? מה עוברות בי?
מחשבות על אלוהים, על החיים, על "החברים", על דברים.
והכל מבולבל ובלתי ידוע לי,
אך לכולם הוא הידוע מכל.
אף אחד בעולם לא יודע איך זה להיות אני, עצמי.
להיות תמימה ולדעת שכולם מסביבי כבר איבדו את התמימות.
לדעת שגם אני יכולה להיות כמו כולם,
אבל משהו מונע ממני לעשות זאת.
כלום לא משנה,
אני מחוץ למעגל,
והם - אנשים.