וכי מה יהי גורלה של עצבות אינסופית הפורשת תהומות?
שנים שנים, ימים רבים חולפים
ואת כמו מסרבת ללכת, מסרבת להכנע.
כי חפצתי שתלכי ואת התעקשת.
דבקה במערכת יחסים מוזרה זו
שאינני מפיקה ממנה שום טוב.
לחלוחית תמידית אופפת את עיניי
וכאילו תמיד עיניי עצובות.
כי מסיכות רבות עטיתי על פניי.
האם מישהו שם ליבו אליי?האם מישהו יודע?
מחשבות מעורפלות מתערבלות מתערבבות
ראש כואב, שפתיים צונחות.
כמה קשה ותובענית את עצבות.
תמיד רוצה את להופיע, מגיחה מפנתך ללא אזהרה
קובעת את קבעונך לתקופה בלתי מוגבלת
ואולי לנצח?
לכי לכי לך עצבות וכי לא חפצתי בך יותר
לכי לכי לך. |