בעבר, כל ילד או ילדה ישבו לשולחן הפסח ובין מצה לחרוסת, מרור
לחזרת, חיכו לאליהו הנביא, שיבוא וישתה מהכוס המגניבה הזו,
שכולנו רצינו לשתות ממנה. למה רק הוא שותה ממנה, היינו חושבים.
מה, הוא יותר טוב? ההורים שלנו אוהבים אותו יותר?? אנחנו נראה
לו מה זה. חכו חכו שהוא יגיע, יש לי פה סכין נחמדה ואיזה מסור
חשמלי שקניתי אתמול בחנות לכלי-רצח, אה, בית, מתקדמים. הי
ת'ינק הי איז בטר ת'אן מי, באט אייל שו הים! אייל שו הים גוד,
האהאהאהאהאהא!!

אהם. סליחה.

בכל מקרה.. כולנו חיכינו שהוא יגיע, ובזמן שפתחנו את הדלת
והסתכלנו לחדר-המדרגות החשוך (הלואי שיפול במדרגות!!!) הכוס
המלאה שלו התרוקנה כמעט בחצי, ואח"כ התפלאנו למה סבא שם עליו
כובע של נפוליאון ומתחבא מתחת לשולחן, בעודו עושה קולות של
חמץ.

מאוחר יותר, כשהתבגרנו, נמלאנו ברגשות עזים להתנקם בהורים שלנו
על כך שעבדו עלינו ובעצם שתו את הכוס של אליהו הנביא בעודנו
מחכים לו. גנבים. ואם הוא צמא? הוא הרי מסתובב כל הלילה בין
בתים. היינו חושבים על דרכים שטניות לגרום להורים שלנו להודות
בכך, שכללו לרוב שמן רותח, ונשבענו לא לעשות כך לעולם לילדינו,
ולספר להם בדיוק מה קורה.

אני לא כמוכם, משוגעים פסיכופטים, אז החלטתי לדבר איתו על זה.

וכך מצאתי את עצמי בבית קפה בטברייה (באמת מצאתי את עצמי. רגע
אחד הייתי מול הטלויזיה, פתאום אני בבית קפה), צופה לשלולית
הגדולה של ישראל, כשמישהו עוטה לבן מתקדם לעברי, כשהוא הולך על
המים! כשהוא הגיע אלי הוא קילל בארמית, ניגב את הרגליים היחפות
שלו בסדין שלבש, סידר קצת את הזקן והתיישב מולי.

אה.. תגיד.. אתה לא ישו במקרה?

מה פתאום. ישו הלך על המים. הוא סופר-הירו, אני לא יכול לעשות
את זה.

אז מה עשית עכשיו בעצם?

זה? גם אתה יכול. הגובה של המים הוא בערך בגובה הקרקעית.

על שיכורים והוליסטים

מה בעצם קורה שם, בסדר פסח?

אוי, זה סיוט. כל משפחה והיין הזול שלה. תפסיקו לקנות כבר את
היין הישראלי הזה, איטס נו גוד! אין לכם טעם, תגיד לי? שם,
בקטמנדו, במזרח העולם, שם הם משקיעים. מביאים את היין הכי טוב
כדי לתת למטיילים הישראלים באיזור את הארוחה הכי בת-זונה שיש,
סליחה על הביטוי. קברנה סוביניון משנת 47', אחחח, זה משקה. אני
מגיע, מתיישב איתם, שותה את היין, ואז ממשיך לדרכי. זה סדר. לא
כמו כאן.

מה הבעיה כאן?

כאן כולם ממהרים לסיים את הסדר. כולם בטוחים שזו אולימפיאדה.
המשפחה הראשונה לסיים את הסדר, תקבל את אליהו לפני כולם, תהיה
מלאה לפני כולם, ותוכל להקשיב לשאר המשפחות שרות את שירי סוף
הסדר ולצחוק עליהן. מה הלחץ? תאכלו שלוש שעות כמו שצריך. תאכלו
מנה ותנוחו. תאכלו עוד מנה ותנוחו. אתם לא צריכים למהר לשום
מקום.

וכמה זה משפיע על התפקוד שלך?

תאר לך שאתה צריך להיות בכל הארץ, ועוד עם 700 חבר'ה בדרום
אמריקה, 1000 ישראלים בקטמנדו ו-200 ישראלים בגואה, שבטוחים
שסוף-סוף הפטרייה משפיעה, והם רואים את אלוהים. כל זה בערב
אחד. אז במקום לעשות לי את העבודה כמו שצריך, באיזי, אני צריך
לטוס ממקום למקום, וזה חסר כל סדר כרונולוגי, להזכירך. זה לא
שקודם מסיימות המשפחות בצפון הארץ, ולאט לאט זה עובר דרומה,
ואז כל אלה שבחו"ל. זה קודם משפחת בושמיץ בתל-אביב. פתאום אחד
מטורף בגואה מסיים את זה. אז מה, צריך לבוא אליו מהר, ולא
לאחר.

אבל.. אבל.. ההורים הם אלו שבעצם שותים את היין, לא?

איזה הורים בראש שלך? זה במשפחות האשכנזיות הדפוקות האלה. אלה
שמסיימות את הארוחה כל-כך מהר, שאני כבר מוותר עליהן מראש. מה
אתה חושב, שאני לא מכיר אותך? המשפחה שלך אתמול עשתה סדר שלקח
סה"כ שעתיים וחצי. הצחקתם אותי. אפילו קולה לא שמתם לי!

אבל אצלינו כולם כבר יודעים שאתה.. אה.. לא... אמממ...
מרפמף.

לא קייים, אה? אז מה אני פה מולך? עז?

מרחוק, עם כל הלבן הזה...

בכל מקרה, כדאי שתסתום, אם אתה לא רוצה להיכנס לרשימה השחורה
שלי.

הם יורים גם בקדושים

אז מה בעצם עושה לך את החג? יש מצבים מעניינים, או שכל החג
אתה משתכר?

תראה, תמיד יש משהו מעניין. אני מזכיר לך שזה כמה מליונים. יש
מצבים שזה כמו סרט אקשן. לדוגמא, הפעם ההיא שניסיתי להיכנס
לבית של משפחת אייזנברג. המטורפים האלה שמים את האזעקה הכי
מתוחכמת שקיימת. אפילו אני לא יכול לעבור אותה, ואני קדוש. אני
עובר קירות, להזכירך. פתאום אני בורח משלושה רוטוויילרים שיוצא
להם קצף מהפה. אח"כ יש גם את הסבים המשוגעים האלה, שבטוחים
שפורץ בא, באמצע הסדר, לנסות ולגנוב מה? את האוכל? אפילו
שודדים עושים סדר פסח, אלוהים אדירים. ואז הסבא הזה יוצא לי עם
רובה-ציד ומתחיל לירות לכל כיוון. וזה לא שהוא יורה לשטח פתוח,
הוא יורה לדירה ממול, ומה איתם? הם כבר בנו להם דלת מיוחדת
משריון של טנק. כל שנה אותו דבר. ואני בא אליו בחלום ואומר לו
"סבא, תרגע, אני סה"כ בא לשתות קצת יין", והוא אומר בסדר,
ועל-הכיפאק, אבל הסנילי הזה שוכח כל שנה!

אז מה תעשה בנידון?

היום שלחתי מלאך שידבר בחלום עם הבן שלו, שישימו אותו
בבית-משוגעים, או משהו.

מה?! איך אתה לא מתבייש, להשפיע ככה על אנשים?

מה מתבייש? אני אליהו, לא?

אין לך מצפון?

לא.

גם אלוהים מבלה

אליהו כבר סיים את אוניברסיטת הווארד של השמיים. הוא כבר הגיע
אל מול כל ישות אפשרית.

אז רגע, איך נראה אלוהים?

לא אומר.

נו, בחייאת, זה לא כאילו שאני באמת אראה אותו או משהו. אני גם
לא מאמין בו.

לא אומר, נו, תעזוב את זה.

נו, אלי, באמת.

רבאק, תגיד לי, מה אתה בן 10?! מה זה "איך נראה אלוהים"? לא
קלטת עדיין שהוא זה בעצם היא? ושהוא שחור גם לא הבנת?

שחור...?

כן, שחור! לא רק ישו היה שחור, לידיעתך. זו שיש לכם בעיה עם
שחורים זה סיפור אחר.

ואיפה הוא גר? הוא גר לבד או עם פרטנרית?

קודם כל זה "היא גרה", וכן, היא גרה עם פרטנרית.

עם פרטנר, התכוונת.

לא, פרטנרית. היא לסבית.

מה?!!?

מה ששמעת. היא התקדמה יחד עם העולם. יש לה את המלתחה הכי
מגניבה בעולם. בצד אחד של החדר ארון עם גוצ'י וכאלה, ובצד השני
מלא שאנטי שאנטי, מכנסיים מתרחבות כאלה, שהיא קנתה ב"ציפי",
חולצות מ"המחתרת". משהו-משהו.

אבל איפה היא מראה את כל זה? היא לא כל היום חותמת על ספרי
חיים וכאלה?

וואו, בנאדם, אתה דפוק. אתה היית חותם כל החיים שלך על ספרים
אם לא היית סטיפן קינג?

סביר להניח שלא.

אז גם היא לא. היא יוצאת למועדונים כל הזמן! יום חמישי ושישי
היא בכלל לא בבית. בחמישי היא ב-TLV, ובשישי היא יכולה להיות
בתמרז'. לפעמים גם תמצא אותה לובשת ניטים והולכת פוגו ב"זמן
אמיתי".

זה לא קיים יותר. עכשיו יש את הלג'נדרי.

נראה לך שזה לא קיים. איפה אתה חושב שאפולו וכל החבר'ה שלו
מסתובבים.

...אפולו....

כן, כן. מה חשבת, יש רק אל אחד בעולם? באנה, אתה בטוח שאתה
מ"ידיעות אחרונות"? נראה לי שאתה מותח אותי. איפה גדי סוקניק
כשצריכים אותו?

אה, טוב.. נראה לי שזמננו תם. אני ממש הייתי רוצה לחזור עכשיו
הביתה... קצת כואב לי הראש והכל מסתובב.

ידעתי. יותר מדי אינפורמציה. הייתי צריך לברר עליך קודם.

אה.. אתה חושבת שאתה יכול לעשות את הפוף הזה שהיה מקודם ולשים
אותי על המיטה בבית?

לא. קח מונית.