אני לא מפחד למות. לא. מה יש לי לפחד? אני סה"כ מת. אז בוא
נתקן את האימרה הזאת: אני לא מפחד למות, אני מפחד שאחרים
ימותו. ובכלל- אני לא חושב שיש מישהו שכן מפחד למות, הוא לא
רוצה למות.הבדל גדול. או, אתם יודעים מה? נגיד ואומרים לכם שיש
לכם כמה דקות ספורות לחיות, ואז אתם מתים, כן? עכשיו השאלה שלי
היא: מה תעשו? אני הייתי רוצה לעשות את כל הדברים שרציתי לעשות
בחיים. היית רוצה לקפוץ באנג'י,לשמוע את כל השירים שאתה אוהב
בבת אחת בפול ווליום, היית רוצה להגיד לזאת שאתה אוהב אותה
שאתה אוהב אותה, היית רוצה לא למות בתול, היית רוצה לצעוק על
השכן שלך שאתה שונא אותו ולבעוט בכלב שלו, היית רוצה לרוץ ערום
ברחוב הומה אדם. אבל יש גם כאלה שהיו מוכנים לאנוס ואולי אפילו
לרצוח. והם יכולים להיות אנשים רגילים ושפויים מאד.היית רוצה
לדפוק את הכוסית ההיא שעוברת ברחוב ככה בלי סיבה, או להביא
מכות לערס ההוא שתמיד הציק לך וחלמת להרביץ לו כל חייך. או
שיותר נכון- היית בעצם עושה את כל הדברים שאולי רצית לעשות
אותם פשוט לא היה לך את האומץ אף פעם. ומכאן נובעת השאלה-למה?
למה לא היה לך אומץ, ולמה פתאום עכשיו יש לך? אז אני אגיד לך
למה. מהסיבה הפשוטה- לא אכפת לך. כי אתה משאיר הכל מאחוריך,
ואתה רוצה לעשות ה-כ-ל לפני שאתה מת, כי אתה יודע שאין לך מה
להפסיד. אם תרצח מישהו לא יהיה אכפת לך אם תבוא משטרה ותאסור
אותך, כי גם ככה אתה עוד דקה שתיים מת. לא אכפת לך מה אותה
כוסית ברחוב תגיד אם תקרע לה את הבגדים באמצע הרחוב, כי אתה
כבר לא תהיה. לא יגידו: " הי, זה ההוא שקרע לה את הבגדים". אז
מה אכפת לך? אז בואו ונסכם- כל מה שרשום למעלה- זה רוע. זה רוע
לבוא סתם לאנשים ברחוב ולקרוע להם את הבגדים, זה רוע להרביץ
וזה רוע להרוג ולאנוס. הרוע קיים אצל כל אחד ואחד מאיתנו. פשוט
אתה רוצה להיות זה שלא קרע להיא את הבגדים, זה שלא הרביץ, זה
שלא הרג.ומה אתה כן רוצה? אתה רוצה להיות הנחמד, אתה רוצה
להיות מקובל על החברה ולציית לה, כדי שהיא תקבל אותך בחזרה.אז
אתה מתאמץ להיות נחמד, אתה מתאמץ להיות בן אדם טוב כדי
שיאהבו אותך. אבל אתה לא עצמך. ואתם יודעים איך אני אוהב לקרוא
לזה? צביעות. אז אל תגיד לי שאתה לא צבוע, כי אם כן אז בשבילי
אתה רק מתיימר להיות טוב. ככה אני מגדיר אותך. כ ו ל ם צבועים.
כולם רעים. ונגיד ורק נגיד שהיה בן אדם שהוא לא היה צבוע.אז
הוא לא היה בן אדם משהו, כי את האמת, גם לי לפעמים אין זין
להיות נחמד. אז הוא לא היה בן אדם ממש נחמד. הוא היה עושה כל
שרק יעלה לו בראש. ומה כל המתיימרים היו אומרים- הוא רוצה
תשומת לב- הוא צבוע. אבל זה ככה בחיים ואין מה לעשות. אז אני
רוצה לעשות הכל בחיים, לקלל את השכן שלי והכל- אבל אין לי ממש
אומץ לעשות את הדברים האלה, אבל אם יתנו לי כמה דקות זה ייתן
לי אומץ, אבל לא יהיה לי מספיק זמן. ומכאן המוטו שלי לחיים:
החיים קצרים מדיי, אז תנצל אותם כמה שאתה רק יכול.