וי אור / קץ הסבל |
תמידית
תחינותיי למחילה באו על קיצם
היום
הבטחתי לך להיות לאדם טוב ובריא
כשאוכל
אבל קשה לי ואני לבד אוכלת את
עצמי
תקרת זכוכית של אישיות התנפצה מעל
ראשי
נעלמת מעיניי בשניות אני על הקרקע הקשה
בוכה
כאב שבא מהנקמה מהאשמה חרד
מפניי
ואני פוחדת להיות לבד
שוב
ואני צועקת לרחמים
רק היום
אני חסרת מילים כשאני במערבולת רוחות
שלך
ושלי
עוד יום אחד והסבל יבוא על קיצו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|