אז סיבנתי ושיפשפתי את עצמי חזק.
כאילו כדי לשטוף מעל עצמי את כל רגש האשמה שפרץ בי לפתע,
כאילו רק בגללי הכל קרה,
כאילו אני הייתי הצד היחיד, כאילו אני הייתי היחיד בצד שלי.
ופתאום שרף לי מאוד העור,
רציתי לקלף אותו כאילו שזה מה שיוציא ממני את כל הרגשות האלה.
כאילו שהכל היה בכוונה, טעויות קורות לעזאזל!
למה לי אסור לטעות?
למה אחרי שסוף סוף אני עושה משהו, היצור הזה שבי מענה אותי כל
כך.
כאילו שהכל תלוי בי, כאילו שהעולם התמוטט.
ואני נשאר מתחת לזרם המים הרותחים ומשפשף לי את העור.
ומנסה לטהר אותו משדים שלעולם לא יצאו.