אנשים חיים, אנשים מתים
אנשים קמים, אנשים נופלים.
אולי רק אם אפסיק לחיות
אז גם המוות יראה פשוט.

אנשים מתאהבים, אנשים מתאכזבים
אנשים לא מבינים, שאין אהבה.
האהבה חמקה מהעולם,
והעולם נשאר נטול רגש, תקווה.

אנשים מדברים, אנשים מקשיבים,
אנשים לא מקשיבים לדברים החשובים
והחשיבות הולכת ודועכת,
וכך גם התקווה, וכך גם אני.

אנשים מפסיקים, אנשים ממשיכים,
אנשים לא מנסים לעצור רגע
לעצור ולהבין מה הולך פה בכלל,
אולי זה בכלל כבר הסוף.

אנשים מתהלכים בין כל הקברים,
אנשים מסתכלים על השמות החקוקים
אנשים לא מבינים שכבר אין עוד אנשים
האנשים כבר נעלמו,
וגם הם עצמם עוד יעלמו.