|
בין שתי אוזניי
הצליל ממשיך להתקיים
כאילו לא עזב ולא יעזוב
כאילו שם מקומו
שמה נולד
מדי פעם אני מרגיש אותו
את הצליל שנשאר
קורא בקול את כל מה שפיספסתי
מזכיר לי את מפלותי
וכל הדברים שעשיתי - ולאחר מכן התחרטתי
ומדי פעם - רק לפעמים
אני שומע אותו אומר משהו חדש לגמרי
מזהיר אותי שישאר עם אעשה זה או זה
שאני עלול להתחרט או לפספס, ליפול
אבל לך תשמע צליל יחיד
בתוך כל ההמולה |
|
|
1973. יום לפני
זה סיימתי
תיכון. ופתאום
מצאתי את עצמי
במקום נידח אי
שם רחוק מהבית.
העשן. ההמולה
מסביב.
איזה מזל
שהדיסקו מת... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.