טוב דבר ראשון זה לא נכון
זה פשוט לא נכון מה שכולם אומרים עליי
פשוט לא
זה לא כך!!!
איך אתם חושבים שאפשר?
זה לא הגיוני
הרי אני כ"כ חמה, אוהבת, נותנת ומסורה
אנשים מסויימים יקראו ויחשבו על דבר אחר לגמרי, במובן אחר.
אנשים כאלו הם סתם.
לא חושבים באמת,
סתם זונות.
אתם לא יודעים אותי
סתם רואים מי אני בחוץ ומי אני ביום.
אבל אני לא זאת.
כמה אצטרך לומר זאת?
עד שתבינו.
אמנם זה יקח המון זמן אבל זה שווה.
אני שונאת אתכם
טוב לא שונאת
רק מתעבת וכועסת מאוד.
הנה - עוד אכזבה
עוד מישהו חסר כל שכל
מה לעשות שכך בראו אותנו?
זה מה שזה
רק מישהו כן רואה אותי
הוא יחיד מיוחד
נראה מה יעשה כשיתברר לו עליי.
בנתיים הוא הציע לי הרבה.
לקחתי וגם נתתי
אני אוהבת
אבל גם מתעבת
שונאת מה שהם עושים
אבל אולי זה הכרחי?
הכרחי בשבילי להיות כזאת אוהבת?
הכרחי בשבילי לרצות?
אולי זה מה שייצר אותי באמת?
את האישיות שלי
אותי
אבל חבל במילים,
חבל על ההסברים,
כי הרי לא יבינו אותי בכל אופן.
אני אוהבת
אבל מתעבת
שונאת אבל לא.
במילים אחרות:
ניגודים ושוב ניגודים.
אלו החיים
או המוות
אני מסתכנת עכשיו
אבל בעצם בונה לי עתיד
או לפחות מנסה
או לא.
כמה ניגודים?
כמה תסכולים?
כמה?
המון
לנסות להעביר להם
אבל ללא כל הצלחה
כשלון
זה טוב
זה רע
הצלחה
להתעלות על עצמך
לשאוף אוויר
לנשוף את הכעס
לחפש נחמה
אבל תמיד לדעת
לדעת שאין
רק בתוך עצמי
רחמים עצמיים
מספקים אותי
ושוברים לרסיסים
רוצה הכל
אבל לא רוצה כלום
ושוב הניגודים
כמה פעמים?
כל החיים.
ניגודים
ניגודים
ניגודים
אבל באיזשהו מקום הכל מתחבר
לנקודת רגש אחת קטנה
מין איזון קוסמי בין ההפכים.
הכל מתערבב
ויוצר סערה
בלב האדם
בלב העולם
הכל מחובר
אבל מנוגד
הכל יחד
ניגודים
מתחברים
אני עייפה
אך ערנית ביותר
אהבה
אכזבה
כשלון הצלחה
הכל אותו דבר
ניגודים.