"אוו, יה... וונדרוול! פנטסטישכן!"
ראשו של ברט מגיח מעבר לדלת, הוא מציץ אל עבר הטלוויזיה ונעלם
כלעומת שבא בעודו ממלמל בזילזול
"מה כבר יכול להיות כל-כך פנטסטישכן בשואב אבק... אה, הגרמנים
האלה..."
אבל ברט לא מבין. אם לומר את האמת גם אני לא מבינה. אני רק
יודעת, שכמו שיש אנשים שמכורים לאופרות סבון, טלנובלות או סתם
סדרות דרמטיות מטופשות, אני מכורה לתוכנית של יוגלהד שמיטלהד.
כל יום בדיוק בארבע וחמישה אחר הצוהריים אני מקליקה על השלט
ומגיעה לערוץ הגרמני בדיוק בזמן לאות הפתיחה.
אני לא מבינה מילה בגרמנית, יכול להיות שיוגלהד הוא איזה
אנטישמי שונא יהודים וכל התוכנית הוא רק... זה בעצם לא נראה לי
הגיוני בכלל כי בכל זאת התוכנית שלו היא תוכנית מכירות או
איזשהו סוג של שעשועון טלוויזיה. האמת היא שזה ממש לא משנה על
מה התוכנית, כל עוד יוגלהד מנחה אותה עם שערו החום המבריק,
שיניו הצחורות הבוהקות ועיניו הירוקות הזוהרות. אני ]שוט
מאוהבת בו ואני מוכנה לזנוח את ברט בכל רגע נתון, בשבילו. ברט
מתייחס לאמירות שלי בגיחוך, נראה מה הוא יגיד כשיוגלהד יחזיר
לי תשובה להצעת הנישואין ששלחתי לו. למדתי קצת גרמנית בשביל
המכתב ואפילו צירפתי כמה תמונות נועזות שיוכל לראות עם מי יש
לו פה עסק.
הזמן עובר ויוגלהד לא החזיר לי תשובה עדיין, ברט עדיין משועשע
מהעניין. אני ממשיכה לצפות בתוכנית באדיקות, לא להבין מילה
ולצפות לתשובה למכתב. אולי המכתב אבד בדואר, אולי הוא הגיע
לאיזו מזכירה שרוצה את יוגלהד לעצמה, בכל זאת הוא הרי כזה גבר
מושך... יכול להיות שליוגלהד פשוט לא אכפת...
מה זה חשוב, כבר ארבע וחמישה, היגע הזמן לצפות בתוכנית, אולי
יהיה לו איזה מסר אישי בשבילי על גבי המסך. ..
אני לוחצת על הכפתורים הקטנים בשלט ומגיעה לערוץ הגרמני. מה
זה?! במקום התוכנית של יוגלהד יש איזו תוכנית ילדים מטופשת עם
בובות חיות ענקיות שמתרוצצות ונתקלות בכל מיני דברים בתוך יער
מלאכותי.
הימים עוברים והתוכנית של יוגלהד לא חוזרת, גם תשובה למכתבי לא
מגיעה.
יוגלהד נעלם מעל פני האדמה, אין עוד לחיי! אני מרגישה מטושטשת,
השלט מחליק לי מבין האצבעות ונופל. אני מביטה בטלוויזיה במבט
מזוגג, קול חבטה נשמע, הערוץ בטלוויזיה מתחלף. אוי, מי זה?
רפאלו דינוגאצ'י,
כתוב בעיתון. איזה יופי של תוכנית יש לו,ריקודים, שירים,
מכשירי חשמל, וגם הוא... איזה יופי של בחור. ברט מציץ מעבר
לדלת, נאנח והולך. אני מביטה מהופנטת, אני חושבת שאני אשלח לו
מכתב... ברט, בטח ימות מקנאה.