הביטי החוצה, זאת כל שביקשתי.
גם אני מאמין בעמוק שבפנים.
את רגליך נקי על מרבד החיצון,
והבית השאירי נקי.
את כולי לך אתן
אם היטיבי הבט
בצבען של עיני
וקמטי מצחי.
לא שטחי אנוכי,
רק עשוי ללא חת
והבן גם תביני אותי.
למקדש הנשמה לא תוכלי עוד כנס
עד אשר פירזולי החצר כבר הבנת.
ואחר שכל קמט וצבע יושב ברוחך
אז היטיבי גם פנימה הבט.
ואם לא תדרגי כניסתך למקדש
אז חרבי השלופה בך תשרוט.
אם רק נוע תנועי אף בחשש
לכיוון בריכת הדמעות.
אם העזי תעז לפרוץ אל חדרי
ללא מחשבה יפגע בך פגיוני.
צלקות עמוקות לחיים נצחיים
בך אשאיר ללא רחמים.
בכה גם אבכה, אתחנן מכבודך,
תני נא את ידך ונלכה אז יחדיו.
לא איש רע אנוכי,
רק עשוי ללא חת
ועל כן ליבי קר מזהב. |