|
ניצב למול אש
מתקרב ונוגע
וכל כך רוצה
וכל כך יכול.
שערי הטומאה פרוצים בפני.
עולמות של חושך,
אין וריק,
מחכים שרק אבקש להציץ.
הצצה. עיוורון. נפילה. קיבעון.
ודרדור שאולי לא נגמר לעולם.
נעשיתי למלך,
מלך של כלום.
והאושר חמק,
ואיתו החיים. |
|
|
פרגן היא אמרה
לי פרגן
היוצרים הללו
יודעים לעצבן
פרגן כל עוד את
יכול,
כמה כבר אפשר את
זה לסבול,
שום דבר לא
נותר
מכבודך
המנוכר,
וממחר בחמש
ושלושים עת
יצירותיך החדשות
פה עולות,
תפתח דף חדש
תפרגן לחדש
ותמצא חרוז יותר
נחמד...
ק. מרכוס, צאר
רוסי, בקאבר
ממלכתי, לפי
בקשת רעיתו נקרא
לה אחותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.