(לא להתייחס לטיזר...)
אי אפשר לקרוא לכם ילדים. אתם אנשים קטנים.
אתם יודעים? אני מאמינה שאתם בדיוק כמוני. אולי אני קצת יותר
גבוהה מכם, וקצת יותר זקנה מכם, קצת הרבה פחות יפה מכם...
אבל אנחנו שווים, אני ואתם. ואתם יודעים מה? אתם הרבה יותר
טובים ממני. אני כבר הרוסה. אין מה לעשות אתי.
ואתכם- יש הרבה מה לעשות, אבל אסור.
אסור לעשות אתכם או לכם שום דבר, כי זה יהרוס אתכם.
אבל ההורים שלכם, והמורים שלכם- הם לא יאמרו לכם את זה. כל מי
שמחנך אתכם, מתוך הרצון לעשות אתכם יום אחד למשהו טוב, כל מי
ששואף במקומכם, ומכריח אתכם לעשות דברים שאתם לא אוהבים לעשות-
הורס אתכם.
יום אחד יהיו לי ילדים. אולי רק ילד אחד או ילדה אחת. מה שייצא
ייצא. לא אני זו שתקבע...
איך אני לא אהרוס אותם? אני לא יודעת.
ההורים שלי לא הרסו אותי לגמרי, רק חלקית. רק טכנית. הם לא
ניסו להחדיר לי את השאיפות שלהם- הם נתנו לי לחלום על מה שבא
לי.
אבל הם כן חינכו אותי.
בלבלו אותי עם הטוב והרע, עם המותר והאסור, הצריך ויצר הטוב
ויצר הרע והיצר שבאמצע.
הקפיצו אותי בין אמונה באלוהים לבין אמונה בטוסט שטעים לי נורא
ועשוי מפיתה, דווקא בפסח...
מי אני שאומר לכם מה נכון ומה לא? אפילו אני לא יודעת מה נכון
ומה לא. אבל המבוגרים בחיים שלכם, גם אם הם לא אומרים- הם כן
מנסים לגרום לכם להבין את ההבדל בין מה שטוב ומה שרע, בין נכון
לטעות.
והם בעצמם לא יודעים!
הם לא שקרנים... הם רוצים בסך הכל לדעת את התשובה בעצמם.
אבל הם עושים את זה לא נכון- דרככם. הם חושבים שאם הם ישפיעו
עליכם, אתם לא תעשו את הטעויות שהם עשו, ואולי תגיעו הרבה יותר
רחוק משאי פעם הם יגיעו, ואולי אתם תהיו אלה שימצאו את
התשובות.
אבל מה שאתם תהיו זה רק עותק עלוב של ההורים שלכם, הרוסים
כמוני.
אל תתנו לזה לקרות. אל תנסו להיות מבוגרים. תהיו מי שאתם,
עכשיו. אתם נכונים, אתם טובים כמו שאתם. ואתם יודעים הרבה יותר
ממה שכל מבוגר אי פעם ידע, גם אני...
אתם לא תמימים. התמימות היא רק מושג שאנחנו המבוגרים המצאנו
כדי להגדיר את הידע שהיה לנו ולכם יש, וכבר לעולם לא יהיה
לנו.
אתם יודעים הרבה יותר, ואנחנו מנסים לגרום לכם לדבר, מנסים
לדובב אתכם, כדי שתגלו לנו. כדי שתגלו לנו מה לעזאזל אנחנו
עושים על הכוכב הזה, מה התכלית שלנו, מהי השאיפה הנכונה, האם
אלוהים קיים... האם יש חייזרים, והאם סוף העולם מגיע?
הרבה מאיתנו, המבוגרים, אומרים וחושבים שאנחנו צריכים להגן
עליכם, לגדל אתכם, לדאוג לכם...
ובעצם- אתם מספיק חזקים, חכמים, יפים וטובים- כדי לשמור עלינו,
כדי להגן עלינו, כדי לחנך אותנו מחדש לידע שיש לכם ואנחנו
איבדנו...
להגן עלינו מפני השואה האדירה שאנחנו מכינים לעצמנו.
מילאתי אתכם במילים מיותרות, שספק אם אתם צריכים אותן. אתם הרי
יודעים את כל מה שאני אומרת לכם עכשיו.
אבל אתם עלולים לאבד את זה, כי המבוגרים, בין אם הם ירצו ובין
אם לא, הם ינסו לקחת את זה מכם. את כל מה שבאמת מופלא וטבעי
בכם. עשו לאנושות טובה- אל תהיו תלויים בי ובשכמותי.
תצילו אותנו, ילדים. תהיו אתם, ותצילו את האנושות. |
