מכירים את המקום הזה בין המגבים, שנוצר שם כמו משולש עם גב
מעוקל, כל הקיץ המקום הזה מלוכלך ואיך שמגיע גשם הכל מתנקה
ואתה בטוח שהפעם המובלעת הזו (במקום שבו הווישרים לא מגיעים)
תישאר נקיה... אך לשווא, בלי שאף אחד שם לב היא תתלכלך שוב.
מסתבר שיש הרבה מקומות כאלו בחיים.

אתמול למשל ניסיתי לעבור צומת סואן, קרוב לכביש המהיר, ושמתי
לב שישנם שני נתיבים אחד לפניה שמאלה והשני כהמשך ישיר לכביש-
הנתיב הישר, ביניהם נוצרת מובלעת קטנה של חצץ ואבנים קטנות
בדיוק כמו על שמשת המכונית מקום שאף אחד לא עובר עליו, המחשבה
הזו ליוותה אותי לאורך כל היום עד שנתקלתי במכר ותיק, הוא נפנף
בזנבו וניכר כי זיהה אותי לפני שהצלחתי לראות בכלל את פניו
בברור, מצד שני זה לא בעיה כל כך לזהות כלב רחוב שמנמן ולבן עם
טלאים שחורים ( אני חצי דלמטי בזה אני בטוח .. אימא הייתה
דלמטית מה אבא היה? הניחוש שלי יהיה היפופוטם אבל כנראה שהוא
היה סתם מעורב) על כל פנים נופפתי בזנבי מנגד, שלא יהיו
פאדיחות.

"מה קורה כלב?" סימן ג'ראלד באוזניו ופנה לרחרח את שק האשכים
שלי, "הכל טוב אח שלי גיבור" השבתי בנביחה, "מה חדש איתך
ג'ראלד?", ג'ראלד  שנטש את אבריי האינטימיים והחל צועד לצידי
סיפר על הארוחות האחרונות  שהזדמנו לחיקו ועל איזה פודלית
שרמוטה (מהשכונה ליד הפלאפל), אני לא ממש התרכזתי בדבריו אלא
יותר בהליכה שלו, הוא היה מהכלבים שנראים הולכים ברחוב עם
מטרה, הוא יודע לאן הוא הולך, בלי באמת לדעת לאן הוא הולך, כל
אחת מפסיעותיו- קלה ובטוחה. "מה אתה חושב ג'ורג' ? " שאל
ג'ראלד ובעושו כך קטע את מחשבותי לגביו, "אה, הממ תשמע ג'ראלד
אני לא... " גמגמתי,  " לא יודע מה לענות לך, באמת." ניסיתי
להחלץ מהמצב הלא נעים שנקלעתי אליו, "טוב תשמע, אולי באמת כדאי
לי לוותר על העניין" אמר ג'ראלד והנהנתי לאות הסכמה.
"אתה יודע ג'ורג?" ג'ראלד עבר נושא, "הבעיה שלך היא שאתה מגביל
את עצמך".

"אני יודעת לאן זה!" גריזלדה יללה, "אתם לא סתם לוקחים אותי
לסיבוב- אם נכנסים לאוטו אז הולכים לאיש הלבן שדוקר אותי!"
המשיכה גריזלדה ביללות, ג'ון ליטף אותה וניסה להרגיע אותה: "
גריזלדוש, אנחנו סך הכל הולכים לראות למה את משתעלת אל תדאגי."
אבל חתולים לא מבינים בני אדם," לאאא!"
היא צווחה כאשר ג'ון טרק את דלת המכונית.

"אתה מבין, אתה אף פעם לא נובח על משאיות זבל אתה אף פעם לא
מרשה לעצמך לנשוך איזה ילד מעצבן שתופס לך בזנב", המשיך
ג'ראלד, " אתה לא מנסה מספיק, תראה אותי, אני אנסה כל דבר!"
אמר ג'ראלד בעודו מוביל אותנו לארוחת ערב בינות פחי המסעדה
סינית, "אני לא חושב שצריך לנסות כל דבר" הצגתי את דעתי
וג'ראלד מיד ענה:" אז איך תדע?!"

גריזלדה הסתובבה הלוך חזור ברחבי המכונית ללא מנוחה, עם כל
עצירה היא עפה לחלק הקידמי של האוטו ועם כל רמזור ירוק נדבקה
אל המושב, ג'ון ששם לב שגרילדה מטורדת ניסה להרגיע אותה בקולו
" גריזי, אל תהי דובת גריזלי, לא אל תהי לא לא לא , מי לא תהיה
דובת גריזלי? גריזלדוש לא לא לא, לא תהיה דובה" ובקולו המתוק
מדי והילדותי מדי הצליח לעצבן את החתולה המפוחדת בעשרות מונים,
היא החלה מגרדת בציפורניה את כיסוי המושב.

"יש דברים שאני יודע שאני לא רוצה לנסות" אמרתי בקול את
שחשבתי, (מוזר בראש זה היה יותר משכנע), "אבל ג'ורג'.. אתה
חייב להיות קצת יותר כלב, תסתכל על עצמך מתי בפעם האחרונה הרחת
לכלבה את התחת ?!" וכבר כמעט והרים את קולו.

"מה את עושה שם?" הביט ג'ון לאחור, "אני יודע מה חסר לך
גריזו'ש חסר לך קצת אווירו'ש ? אה? קצת אווירו'ש?" ולחץ על
כפתור החלון האחורי במעט שיהיה לה מעט אוויר.

"בשבל מה התחלת להריח לכלבות את התחת? הרי לא נהנת מזה בפעם
הראשונה.. אף אחד לא נהנה מזה, התחלת בשביל לנסות לא נהנת
-והמשכת בשביל הדאווין!" דבריי יצאו בשצף לא אופייני, "אבל
עכשיו כיף לי עם זה" ג'ראלד התגונן.

עם פתיחת החלון השמאלי של המושב האחורי, ראתה גריזלדה שישנה
הזדמנות אומנם קטנה, אך קיימת, להימלט מהאיש הלבן!

"אבל לא היית צריך את זה מלכתחילה ועכשיו אתה צריך סתם עוד
משהו" ציינתי בניד גבות בעודנו מתקרבים אל הצומת הסואן, התחלנו
לחצות את הכביש וג'ראלד נעצר דווקא על מובלעת החצץ ואמר: "תנסה
יש דברים שאני בטוח שלא ניסית בכלל!, לא ראיתי אותך רודף אחרי
חתול אף פעם... וזה אלמנטרי ג'ורג ידידי, אלמנטרי".

המון מחשבות עברו לגריזלדה בראש בקצב מטורף.

ובטרם שהספקתי לומר לו שאני בכלל לא אוהב לרדוף אחר חתולים
שמעתי קול יללה וחבטות מהירות בעוד חתולה מתגלגלת אלינו כמו
נפלה מאחת המכוניות ונעצרה (עומדת בקושי) מולי ומול ג'ראלד על
מובלעת החצץ. "קדימה!" ג'ראלד דחק בי " קדימה אלוהים שמע אותנו
- הנה ההזדמנות שלך תהיה כלב,תן בה ביס!!" ג'ראלד החל מתרגש
כולו והוסיף "אם אתה לא תעשה את זה אני אעשה זאת!-  צריך לנסות
הכל בחיים ג'ורג'!", עכשיו הוא היה כבר ממש מרגיז,לא אכפת לי
כמה טוב זה עושה לו הקטע הזה עם החתולים ובכלל כל הקטעים שלו -
אני לא מנסה את זה! " אתה רוצה לנסות משהו ג'ראלד?! בוא תימצוץ
לי!!!" נבחתי אליו בכעס! ג'ראלד הביט בי בהפתעה אך מהר מאוד
התעשת והבין שאני לא הולך לעשות כלום לגבי החתולה, הוא לקח צעד
אחד לאחור, מוכן לזנק על טרפו הוא נעצר מתענג על הרגע כמעט
רועד מציפייה..מעולם לא ראיתי אותו כך - ולפתע איך שרגליו
האחוריות יצאו מהמובלעת פגעה בו במהירות מסחררת מכונית
מסחרית... נשארתי יושב. כמה מאות מטרים ממני שכבה גוויתו של
ג'ראלד ומולי התנודדה בחוסר ישע חתולה משתעלת.
"ובכן" חשבתי לי בלב  "זה ויכוח שהסתיים במפתיע..." המשכתי
להרהר בציניות אופיינית תוך כדי שירכתי רגלי אל המידרכה הבטתי
בחטף לאחור ופניתי אל עבר ארוחת ערב המצפה לי באחד הפחים...