|
יש ואנו
כים הנחבט
על צוקי העיתים
למול ספינות טעונות
במטען זכרונות
החיים
יש ואנו
כגל הנשבר
על זיזי הסלעים
נשאבים למצולות נשיה
וחגים
כעדת שחפים
מורעבים
יש ואתה
בי משיט סירות של ניר
עמוסות במילים
וגואה בי גלי מחשבה
מתרפקים |
|
|
כשהייתי קטנה,
לא הבנתי איך זה
יכול להיות
ששרים "אז למה
לא כל יום שבת",
ואז "כל יום
שבת". זה לא
מסתדר,
רציונלית.
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.