אליהו ברקו / רכבת הבדידות |
רכבת דוהרת,פסים ארוכים
סוחב הקטר קרונות אפורים
רכבת,רכבת ,לאן את דוהרת
מדוע תמיד את ממהרת?
מהעיר הגדולה אל הפרברים,
תמיד מביאה אנשים עמלים,
קרונות מלאים בצעירים,
תמיד אצים תמיד רצים.
מה קול הרעש,
מה כל המהומה,
מדוע אתם ממהרים?
ומה העמולה?
ןאתה בעודך משתהה בעודך שואל,
לפתע נמוג הכל כמו ערפל,
והרציף הארוך נותר גלמוד,
עד בוא רכבת שתפיג הבדידות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|