אליהו ברקו / רגע פסטורלי |
הרוח נושבת, קרירה מלבבת,
בשמים עננים, בגשם טעונים,
בשדה העצים לאביב מחכים,
פרחי החורף, מפנים את העורף.
עדרי הפרות באחו רועות.
העשב ירוק עסיסי ומתוק.
הרועים סביב הבאר,
מתאספים כדי לדבר.
האוירה יפה פסטורלית,
כמו הצגה תיאטרלית.
המסך יורד, המסך עולה
והעולם כמנהגו מבלה.
ואני בפינתי שקוע,
בחלון מבטי תקוע,
פוחד לזוז פוחד לגעת,
את האמת, איני רוצה לדעת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|