|
אני אוהב לאונן על דמותי ולשפשף בלי סוף את כל נימי לבי
אני אוהב לזיין את רגשותיי, דמעותיי, ומאוויי עד הסוף המר שבו
אני פולט את יצרו של חלומי
אבל הכי אני אוהב לאיין
את רגשותיי כלפי עצמי
את תחושותיי כלפייך
ואת חששותיי מפני העולם שבלעדייך
אני אוהב גם למחזר את תכולת ראשי
לערבל, לערבב ולנער עד שלא נותר בתוכו שום דבר אישי
עד שכל מה שנשאר זה שלוליות של דעת
מוטלות על רצפת נפשי
עד שכל מה שנותר זה כתמי זעה דביקים של מחשבתי |
|
הכי מביא לי
תסעיף זה מורה
אחד קרון טאב.
כל בוקר, ככה
לפני שאני עוצם
תעיניים, מתקשר
אלי אומר תעשה
גיבוי. כל חמש
שעות מתקשר אומר
תנקה את הטבלה.
כל חמש דקות
אומר תסדר לי את
הבר. הגיעו
מים!
אני דורש זכויות
לפחות כמו פועלו
של בועז רימר.
אני רוצה הטבות!
אני רוצה כסא
בחדר מורים. אני
רוצה הפסקת תה
בצהריים!
מרסלוס שרת
הבמה, אחרי שלא
עצם עין שבועיים
ועוד אין לו
איגוד מקצועי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.