בתקווה ליום חדש אני קם ואומר,
תן לי כוח להיות עצמי, כי הניסיון כואב.
הנפש סובלת והפה שותק
הפחד לגלות שסוד פרח ואכל אותי
שהשקר נכון יותר מהאמת
ים של אור, כנס בי
כי כמה גבוהים השמים
ככה נמוך אני מבפנים
השלום נפל למטה
ואין יותר סיכוי שאני אחזור
ראיתי וברחתי, למעלה על כנפיים
וצלקת היא סימן וזיכרון שקורא לי לחזור
פעם אחת ולתמיד אני שם
המקום אני בחרתי להיוולד
אח לא נולדתי בו
מעבר לסוואנה, האחו והגבעות
מעבר לכל תחנות הרוח והקרח
כפר הצבעים והחלומות, אני שם לבד.
עוצם עיניים ולרגע, כשהציפורים שתקו
המים עומד והגשם עוצר למקומו
ים של אור, כנס בי
כי כמה גבוהים השמים
ככה נמוך אני מבפנים
השלום נפל למטה
ואין יותר סיכוי שאני אחזור
מאחורי הדקלים והדשא
השמיים האין סופיים והרוח הדוחפת
את מחכה לי, אני כבר כאן
ואת לא שמת לב שמאחוריך אני עומד
מחכה שתביטי אחורה
אבל רק אני מחכה שהעבר יבוא אלי שוב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.