לפעמים אני חש רצון עז לעזור,
לנחם, לחבק, לתת כוח לעבור רגע קשה
סתם להעביר תחושות לאחר, אולם
משום מה מתרוממים, לפתע,
סביבי קירות גבוהים ואינם מאפשרים לי
להביע את אהבתי, ויד עלומה סותמת
לי את פי ואינה מתירה להביע את
תחושת הכאב והאבל שפועמים בנשמתי
ואני נלחם, חי אלוהים, בכל כוחי
המועט ואני מנסה לנער מעלי את
אותה היד שעוצרת בעדי
לנסות לעבור את הקירות שסוגרים עלי
אולם לשווא, כאילו כוחות השחור
קמו ממרבצם וחונקים את גרוני
ואוטמים כל מקור של רגש המבקש
לצאת לקראת נצרך.
וכך יושב אני מול המסך הריק
ומבקש ומתחנן אנא שמעו, אני
יודע ומרגיש שקשה לכם/ן
ויש לי צורך חזק לעזור ואני מנסה לשדר
את האותות דרך המסך ואולי אם
תנסו להתרכז לרגע, תוכלו לקלוט
את קרני האור שמנסות ללטף אתכם
ולהרגיע את גווכם הכמוש ולהעלות
בת צחוק על פניכם המיוסרות ובאתי
על שכרי.